השנה החליטו בני משפחתי היקרים לי מאוד לערוך את סדר הפסח אצלי. כמובן ששמחתי.
את האוכל הזמנתי מהקיבוץ והם הביאו תוספות משלהם.
בשעה היעודה הגיעו כולם, הסתערו על הבית, ארגנו את שולחן האוכל בסלון, פרשו את האוכל בשיטת הגשה עצמית, באו גם הלן ורחל לתגבר את הצד של מולי, ואני גייסתי את שתי כלבותיי לתגבר את הצד שלי.
קראנו בהגדה של הקיבוץ הארצי, והיו כמה תוספות מדרשיות מצד הקרואים. שי הקליט כמה שירי פסח ושרנו להנאתנו.
היה מאוד נעם ומשפחתי. מינקה רבצה מתחת לשולחן ופנדה עברה מיד ליד ובסוף נרדמה בזרועותיי...
אני כתבתי מדרש על ארבעת הבנים, והנה הוא כאן:
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע
לשאול.
חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוהינו אתכם?
ואף אתה אמור לו בהלכות הפסח, אין מפטירן אחר הפסח אפיקומן.
רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם – לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו
מן הכלל כפר בעיקר. ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי
ממצרים, לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל.
תם מה הוא אומר מה זאת? ואמרת אליו: בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית
עבדים.
ושאינו יודע לשאול, את פתח לו, שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור
זה עשה לי ה' בצאתי ממצרים.
.
מה יש לנו כאן? משנה חינוכית! איך להעביר לדורות הבאים את סיפור היותנו
לעם – סיפור יציאת מצריים. זוהי תעודת הזהות שלנו כעם שיצא מחרות לעבדות, וזוהי
המשמעות של "והגדת לבנך", שזה טעמו של סדר פסח, בנימוק כי בכל דור ודור חייב אדם
לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
והחוכמה שלנו, כמעבירי המסורת בדורנו, לדעת איך לספר את הסיפור לבנינו,
כל אחד על פי אופיו, יכולתו ותכונותיו, באופן
שימשיכו את המסורת.
מיהו החכם? הבן החכם הוא איתנו בכל נפשו ומאודו. יש לו חוכמה ויש לו יראת
שמיים, שני האמצעים להגשים את ייעודנו.
הוא שואל על המנהגים והמצוות כדי להבין אותם לעומקם ולהזדהות עימם על פי דרכו.
הרשע – יש לו חוכמה, אך אין לו יראת שמים. הוא קנטרן, מתגרה, לא מתחבר
ומזלזל בכל הסיפור הזה של החג ובכך כופר בעיקר – במה אתם מתעסקים? מה השטויות
האלה?
התשובה: צא החוצה! אתה לא משלנו!, כמי שמוציא את עצמו מהכלל, אין לך חלק בגאולה שלנו!
התם הוא חסר כלים ויכולת אינטלקטואלית, אך הוא סקרן, יש לו יראת שמים
אינטואיטיבית ויש בו אמונה תמימה ורצון להשתתף, להיות חלק מהכלל. תסביר לו את
העיקר ותחבר אותו.
שאינו יודע לשאול, הוא לוח חלק. אין לו שאלות משלו, הוא חסר חוכמה ויראת
שמים, שמחוץ להבנתו, הוא ככלי ריק שצריך למלא אותו, אולי חסר ביטחון עצמי, ולכן צריך לעורר אותו,
לפתוח אותו לשאול ולדעת ולהבין בהתאם ליכולתו..
·
* * * * * *
יש האומרים: ארבעת הבנים למעשה שוכנים בכל אחד מאיתנו.
יש האומרים אלו שלבי הגדילה של בנינו: החכם הבוגר, הרשע המתבגר, התם הילד ושאינו יודע לשאול הפעוט.
ויש המחברים את ארבעת הבנים לארבעת הדורות של הציונות:
החכם – הסבא מהגולה, הנושא בתוכו את המסורת.
הרשע – המורד בגלות ובמסורת, דור החלוצים.
התם – הדור השני בארץ, הבונה, הלוחם, הארצי, המגשים, בלי לשאול יותר מדי.
שאינו יודע לשאול – המנוכר והמנותק מהמסורת, שצריך לחברו מחדש.
ויש מדרש נשי: של עינת רמון ממכון שכטר:
חכמת הלב – בדמות מרים הנביאה, ששכנעה את אביה והגברים לא לפרוש בשל גזירות פרעה ובזכותה נגאלנו.
המורדת – היא תמר, שלא נכנעה לדיני האישות ובזכות נחישותה להרות קמה שושלת דוד המלך
התמה – היא רות המסורה והנאמנה שדבקה בחמותה היהודייה וגאלה את משפחתה והתחברה מרצונה לעם היהודי ולבית דוד המלך
שאינה יודעת לשאול – היא שבוית המלחמה נטולת הזכויות ורשות הדיבור
וסמל לכל הנשים השבויות בשתיקתן וביכולתן להתבטא.
· * * * * * * *
חג החירות נותן לנו, לכולנו, את החופש, הרשות וההשראה לפרוץ את הגבולות
שלנו, להתחבר מתוך רצון, אמונה והבנה, ולהיות חלק משמעותי במשפחתנו הקטנה במקום בו
אנו חיים, ובמשפחה הגדולה של עמנו.
לחיים, לאחווה ולשלום!
רגע לפני שכולם נסעו לבתיהם התקבלה פה אחד החלטה: בשנה הבאה עורכים סדר משפחתי אצלי, ולא חוזרים לסדר הקיבוצי. והתקווה היא: בשנה הבאה סדר פסח בביתי החדש! אמן, כן יהי רצון!