מכתבי ילדים

מכתבי הילדים מ"בית שוקו" על ספרי "ציפור האהבה"

"בית שוקו" הוא מועדון לילדים בכיתות יסוד במגדל-העמק הפועל בשעות שאחרי הלימודים ובחופשים, ומיועד לילדים ממשפחות קשות-יום. המועדון מופעל על-ידי צעירים החיים בעיר במסגרת קיבוץ עירוני, ועוסקים בפעילות חינוכית-לימודית וקהילתית עניפה. הקיבוץ שלי תומך בפעילות החינוכית המבורכת הזאת, ואני באה לשם לעיתים עם הספרים שלי, לשמח ולעניין את הילדים, הזקוקים לחום, אהבה ועניין בחיים. והם מגיבים!!!

לצפייה בקובץ המצורף

תודה מגן נורית על "ציפור האהבה"

ילדי גן נורית, ההורים והצוות מודים לי על הספרים שהענקתי כשי לכל אחד מהילדים:

לצפייה בקובץ המצורף

מכתבי הילדים מכיתה ד' בבית ספר "אורים" בכפר הירוק

זהו בית ספר אנתרופוסופי השם דגש על חינוך ריגשי וחברתי, מה שמורגש מאוד במכתבי הילדים על ספרי "ציפור האהבה", אותו קראה להם כלתי, מורה ומחנכת בבית-הספר.
בספר המתאר את עלילותיו של התוכי פולי, מככבים שלושת נכדיי אשר גידלו את התוכי, כאשר היו צעירים מאוד:
גל, הגדולה ותומר ולילך התאומים  הקטנים ממנה.. 
הילדים כותבים מכתבים לגיבורי העלילה, שעכשיו הם כבר בני עשרים+
גל מטיילת בדרום-אמריקה, לילך משרתת בצבא ותומר נמצא במכינה קדם-צבאים בתל-אביב.
המכתבים נשלחו אליהם בווטסאפ והם ענו לילדים תוך ימים ספורים!

הנה טעימה קטנה מצרור המכתבים:
במכתב מס. 9  כותב זהר ברקן לצאצאיו של התוכי  ונוזף  בהם שהם לא מספיק עצובים על מות הסבא-רבא שלהם...
ובמכתב מס. 6 שואלים ניבי ונדב את התוכי פולי  האם הוא ופולה התנשקו נשיקה צרפתית...

לצפייה בקובץ המצורף

מכתבי ילדים מכיתה ה' בבית ספר "אורים" בכפר הירוק בעקבות מותה של כלבתי קייטי

הילדים, שעלו מכיתה ד' ל ה',  קראו את ספרי "אחוזת קייטי". בעוד אני מתכננת עם כלתי מפגש עם הילדים על הספר, בישרתי להם על מותה של קייטי.הילדים כתבו לי מכתבים בהם הם משתתפים בצערי העמוק.

מכתביהם ריגשו אותי מאוד מאוד וכתבתי לכל הכיתה מכתב ארוך, בו גם התייחסתי לכל אחד מהילדים שכתבו לי. (מצורף בסוף)

לצפייה בקובץ המצורף

מכתבי ילדי כיתה ה' בעקבות מותה של כלבתי בל

הילדים שמעו מכלתי הלית את דברי הפרידה שכתבתי לבל, התרשמו עמוקות וכתבו לי מכתבי עידוד ונחמה.

הנה טעימה קטנה ממכתבו של זהר ברקן:
"טוב, אין סיכוי שאני כותב עכשיו משהו עצוב, את קיבלת מספיק מכתבים מדכאים. כשסיפרו לנו שקייטי מתה אני לא רוצה לדכא אותך יותר, אז אני פשוט יכתוב דברים מצחיקים....."
ואחרי הסיפור המחורז המצחיק הוא מסיים את המכתב כך:
"אני מקווה שהתעודדת, אני השקעתי בחרוזים.
שלך, מזהר ברקן.
נ.ב. את באמת התעודדת?"

ונועם דורה פותח את מכתבו כך:
"שולה היקרה,
כששמעתי על אובדן קייטי, הרגשתי דקירה בלב. עכשיו, כששמעתי על בל ידעתי בוודאות שיש לי חור בלב..."

אמיר שדות מסיים את מכתבו הארוך במילים אלו:
"אאחל לך שקייטי ובל שוב ביחד, מקשקשות בזנבם ומשחקות, ושעכשיו אין שום יד שתפריד אותן. גם אאחל לך ולכלבה החדשה, שתיהנו יחד, ושתאהבו אחת את השנייה, ושיהיו לכן הרפתקאות מצחיקות ומפתיעות יחד.
וגם שהספר הבא יהיה מוצלח בדיוק כמו הראשון....בברכה
אמיר שדות"

לצפייה בקובץ המצורף