שולקה מקול הלב
חגיגת שלטים מס.2
19/07/2019
כשהיו מינקה שלי ואחיה בני שנה וקצת נפגשנו כל בני המשפחה בביתו של אסף, המגדל. והנה, כשמלאו להם שלוש וחצי ונוספו עוד אחים ובני משפחה,נפגשנו שוב, כל השבט בפארק הירקון לחגיגה צבעונית ועליזה....
מדרש-המדרשים - יוצרות ניגון תשע"ט
17/06/2019
גם השנה, לרגל סיום עונת המפגשים של יוצרות ניגון במדרשה באורנים, כתבתי את "מדרש-המדרשים", המשלב את כל הפסוקים והמשפטים שעל פיהם כתבנו את מדרשי הפסוק שלנו.
מבט נשי על מגילת רות/ שבועות תשע"ט
04/06/2019
מגילת רות בת ארבעת הפרקים היא יצירת מופת שרבים מאוד דרשו אותה וכתבו עליה. כאן אני מבקשת לדון בה מנקודת מבט נשית.....
עד כלות הנש(י)מה
09/04/2019
זהו יומן מסע מחורז שנכתב בזמן אמת בטיול לקובה, פנמה וטרינידד-טובאגו בחורף האחרון....
סוסים בטעם של עוד/ פורים תשע"ט/20-21.3.19
23/03/2019
טיול סוסים בן יומיים לכבוד יום הולדתו ה-15 של דוד לים וחזרה
דרמה שטלנדית/שמחת-תורה,תשע"ט (30 בספטמבר 2018)
03/10/2018
כלבת השלטי שלי, מינקה, המליטה סוף-סוף אחרי ציפייה ארוכה. הכל הלך כמתוכנן ועתיד הגורים נראה מבטיח, עד שהכל התנפץ לרסיסים...
מדרשי פסוק במסגרת "יוצרות ניגון", תשע"ח
29/09/2018
במסגרת לימודיי בבית המדרש יוצרות ניגון באורנים, כתבנו בכל מפגש מדרש פסוק לאחד מאלה שנלמדו באותו מפגש ונבחר על ידי אחת המשתתפות. הנה מקבץ מהמדרשים שכתבתי...
יוצרות ניגון תשע"ח
18/09/2018
זו השנה השנייה בה השתתפתי בקבוצת נשים במסגרת בית מדרש הנושא את השם "יוצרות ניגון" ומתקיים במדרשת אורנים. בתום השנה כתבתי ברכה מחורזת למנחת הקבוצה, ד"ר אליזבט גולדווין., כאשר המילים המודפסות באלכסון מציינות את הפסוק על פיו כתבנו בכל מפגש מדרשי פסוק בנימה אישית...
הסאגה האיסלאנדית מאת שולה שמואלדוטיר
11/08/2018
ביולי 2018 יצאתי לטיול באיסלנד עם קבוצת מטיילים בחסות "אקו". במהלך הטיול כתבתי יומן מסע מחורז, המתאר את כל אשר התרחש בטיול...
אלופה שלי
01/05/2018
כלבתי האהובה מינקה זכתה סוף-סוף בתואר אלופת ישראל! הגענו לרגע ההיסטורי הזה בתערוכה הבינלאומית שהתקיימה לאחרונה...
נפגשים בשביל ישראל
18/04/2018
זו השנה ה-12 שמתקיימת לאורך שביל-ישראל צעדת הזיכרון מאילת לשאר-ישוב לזכר חללי אסון המסוקים. גם אני הייתי שם....
הציפור הכחולה
06/01/2018
בפרוס השנה האזרחית החדשה עברתי ניתוח בצווארי בבית החולים בילינסון...
פרידה מחדר-אוהל/ 27/11/2017
11/12/2017
בקיבוצי ביקשו לשפץ את חדר-האוכל. השיפוץ תוכנן לחצי שנה, מפסח עד ראש-השנה. איפה נאכל כל אותו הזמן?...
מי יציל את גן עקיבא?
05/11/2017
בקיבוצי ניטע גן יפהפה על ידי חבר בשם עקיבא. האיש נפטר ואיתו הולך וגווע גנו, ואין מושיע..
סתיו בלקני - מסע בבולגריה ומקדוניה
13/10/2017
באוקטובר 2017 יצאתי לעשרה ימים עם קבוצת מטיילים לבולגריה ומקדוניה לטיול בדגש טבע. במהלך הטיול כתבתי יומן מסע מחורז, וזו לשונו:
סער על ראש שמחתי
18/09/2017
קבוצת "סער", העל"ה מס. 2, נחתה אצלנו בדיוק לפני עשרים שנה. בסופשבוע של אמצע ספטמבר הם באו לחגוג במקום בו התחנכו ובגרו...
שירים מושרים
28/07/2017
לאורך השנים הולחנו שירים שלי על ידי מלחינים מקומיים והושמעו בהזדמנויות שונות...
יוצרות ניגון ב' - מדרש חילוני
27/07/2017
במסגרת הקורס יוצרות ניגון כתבנו בסופו של כל מפגש מדרש פסוק אישי על פסוק נבחר מתוך החומר הנלמד באותו היום...
חתול ושמו אפרים
23/07/2017
דוד והוריו גידלו בביתם חתול אפור ושמו אפרים. דוד אהב את החתול וטייפל בו במסירות סיפור האהבה הזה בא אל קיצו כשאפרים חלה...
עשרים שנה אחרי...
11/07/2017
אחרי 20 שנה נפגשו חניכי קבוצתי, "נחשול", אשר התחנכו בשומריה כחברת נוער, באותו מקום עצמו להיפגש, להתחבק ולהתרגש...
יוצרות ניגון - תשע"ז
06/07/2017
בשנה האחרונה הצטרפתי לקבוצת לימוד של נשים שנקראת "יוצרות ניגון", ונפגשת אחת לשבועיים במכללת אורנים לשש שעות של לימוד משותף על בסיס מקורות ישראל..... בקבוצה משתתפות נשים ממקומות שונים בארץ, בגילאים שונים, ויש בה דו קיום בין חילוניות ודתיות, ימניות ושמאליות, קיבוצניקיות ועירוניות...
רגע אחרי טקס הזיכרון לשואה ולגבורה בפינת הגולה
05/05/2017
מדי שנה בשנה מתקיים בקיבוצי טקס מיוחד במינו לפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בפינת הגולה שלנו.השנה הייתי מרוגשת במיוחד....
יום הזכרון תשע"ז
04/05/2017
כמדי שנה בשנה עליתי עם כל הקיבוץ להר הגעש שלנו עליו ניצב הגלעד לזכר חללינו במערכות ישראל, לטקס הפותח את יום הזיכרון. השנה הייתי מרוגשת במיוחד במהלך כל היום....
חומת ברלין
29/03/2017
בהמשך בניית הפינה של דוד ושלי (הקומזיציה) הקמנו קיר גדול כדי לחסום את הצד המזרחי שהיה פרוץ מדי לטעמנו....
שיכורה ולא מיין
22/03/2017
בעיצומן של פריחות האביב טיילתי וטיילתי ולא ידעתי נפשי מרוב יופי...עד שיצא לי שיר....
אפריקן מסאז'
07/02/2017
בחודש ינואר 17 טיילתי באוגנדה במסגרת טיול ספארי עם קבוצה שאני אוהבת לטייל איתה. זו הייתה חוויה ענקית, אותה הנצחתי ביומן מסע שכתבתי במהלך הטיול...
מסיבת ראש השנה האזרחית
02/01/2017
איך חוגגים את כניסת 2017 בהרכב של ילד, קשישה וכלבת שלטי?
אימא, הבאתי לך גביע! /17/12/2016
19/12/2016
מינקה שלי היא כלבה גזעית, בת של אלוף, ומבטיחה מאוד. אבל על מנת להביא קבלות על איכויותיה היא צריכה לעבור כמה תערוכות כלבים ולצבור תארים. לקחנו אותה לתערוכה השלישית בחייה, ורצינו רק לחזור עם גביע...
חגיגת שלטים
05/12/2016
לכלבתי האהובה מינקה מלאה שנה. בשבת חורפית אחת התכנסנו בתל-אביב, כל בעלי הגורים מבית הגידול בו נולדו וגדלו הגורים , לחגוג להם יום הולדת שנה, לראות, להיראות ולהיפגש....
אש בשדה קוצים (נכתב בעקבות גל השריפות שפקד את הארץ בסוף נובמבר)
28/11/2016
גל השריפות בכל רחבי הארץ עורר תגובות מקצה אל קצה. אני בחרתי לכתוב שיר, והנה הוא...
אֵש בִשׂדֶה קוצִים
מלַחֶכֶת, מלַהֶטֶת, מִשתולֶלֶת,
לא כמו אֵש בִשׂדֶה קוצִים
אֶלָא אֵש אֲמִיתִית אֵימתָנִית
כל חֶלקָה טובָה מכַלָה
בָתִים, גִַנים, עֵצִים
הסיפור העצוב על בל
13/11/2016
לא כך דמיינתי לעצמי את סוף חייה של בל, לא כך. אבל לה היו תוכניות אחרות.
בל, כלבת הלברדור השחורה שלי, נולדה לאימה, קייטי, כשזו הייתה בת שלוש. אחד-עשר גורים המליטה קייטי, תשעה שחורים ושניים זהובים. את כל הגורים המליטה קייטי כשהיא שוכבת על ברכיי, בתוך ארגז ההמלטה. בל הייתה הגורה הקטנה ביותר והחמודה מכולם. נכדיי ואנוכי אהבנו אותה והיא הייתה הגורה הכי מלוטפת.
פרידה מבל
07/11/2016
(נכתב בדמעות יממה לאחר מותה של בל).
פברואר, 2016
בלוש, נסיכה שלי. אחת-עשרה שנים תמימות חיית לך בצילה הענק של אימך, קייטי המלכה, ושבעת רוב נחת, שמחה והנאות מחיים מלאים ועשירים....
להיות על הסוס
30/10/2016
הביטוי "להיות על הסוס" הוא כבר די שחוק. לעיתים אפילו נשמע כסתמי. כי רק מי שהתנסה ברכיבה על סוסים מבין מה הדבר המיוחד הזה. הסוס הוא בעל חיים מדהים, המשלב עוצמה אדירה עם רגש וחום ממיסים...ואסור לך לשכוח לרגע שאתה חייב לתת לו את הכבוד המגיע לו, ולהיות קשוב לו ולצרכיו למרות שאתה אמור לשלוט בו. כי זה בנפשך.
תמונת מצב
27/10/2016
כשמגיע הסתיו אני נכנסת ל"כוננות שירה". כל חושיי מתחדדים והחיישנים נכנסים לכוננות. המראות, האורות, הריחות, הרוחות, השקיעות והשלכת מעוררים בי ריגושים ואי-שקט שמוצאים את פורקנם בכתיבה. החצב מככב בשירים אלה:
גם הַשנָה
פורֵץ הַסתָיו מִתוך כִבשָנו של אֶלול
ועִימו החָצָב
ברכה להשקת אחוזת קייטי
09/10/2016
"ואנכי, סבתא שולה, המסרבת להזדקן ולצאת לגמלאות לאחרונה כידוע, עברתי איזה ניתוח "זניח", וכבר פניי לבאות...."
קייטי, כלבתי האהובה
02/12/2015
רק אמש עוד מילאת את ביתי בנוכחותך, והערב את שוכנת עפר, הבית ריק ומיותם...
אמש היית מוכת-חום, הכרתך מעורפלת, וגופך הזהוב מפרכס בעוויתות ורעידות. עינייך מזוגגות, לשונך משורבבת החוצה ונשימתך כבדה ומהירה חליפות.
(נכתב ביום חמישי, 13/08/15 בעשר בלילה, שמונה שעות לאחר קבורתה של קייטי, והושלם למחרת)
שולה אפרת
כל חיי עלי אדמות אני כותבת. בנעוריי כתבתי שירים ויומנים, הרביתי לכתוב מכתבים , ומשנות העשרים שלי אני כותבת בשעות קושי ומצוקה שירים ובהזדמנויות שמחות יותר פזמונים, מקאמות וברכות מחורזות לעת מצוא. עם הולדת ילדיי וצמיחתם התחלתי לכתוב שירים וסיפורים לילדים.
באמתחתי יש עד כה: ספר שירי ילדים לטף (פרא אדמדם), שלושה ספרי פרוזה לילדים ונוער (ציפור האהבה, אחוזת קייטי ומדורת השבט), ספר בפרוזה (נעלה כנחשול) וקובץ שירים (אחד עם הזמנים). בסך הכל שישה ספרים שראו אור בהוצאות שונות. בנוסף קיבצתי את כל שירי הילדים שכתבתי (וחלקם התפרסמו ב"משמר לילדים") בקובץ שקראתי לו "שירים לצד הדרך", והוא כאן באתר שלי.
בסיום כל טיול לחו"ל או בארץ אני מוציאה אלבום ב"לופה" ובו יומן מסע מחורז ותמונות נבחרות , לשמחת כל המטיילים.
מזה 12 שנה אני עורכת את עלון הקיבוץ, היוצא כשש פעמים בשנה בפורמט מהודר.
כמו כן אני מרבה לתרום את חלקי בכתיבה לחגים ולאירועים בקיבוצי.
מבחינתי הכתיבה היא צורך קבוע ומתמשך. היא מלווה אותי כל חיי, מנקזת את כל הריגושים, החוויות והפחדים, מזככת ומנתבת אותם לאנרגיה חיובית ובונה. את המשברים הקשים ביותר בחיי צלחתי הודות לכתיבה. ובעיתות התעלות, שמחה והתפעמות היא מסייעת לי להטמיע את כל אלה ולהפכן לחלק בלתי נפרד ממני.
הבלוג הזה יאפשר לכם, הקוראים, להיות חלק מכל אלה.
פוסטים אחרונים