שולקה מקול הלב

פרידה מבל

07/11/2016

(נכתב בדמעות יממה לאחר מותה של בל). פברואר, 2016 בלוש, נסיכה שלי. אחת-עשרה שנים תמימות חיית לך בצילה הענק של אימך, קייטי המלכה, ושבעת רוב נחת, שמחה והנאות מחיים מלאים ועשירים....

להמשך קריאה

להיות על הסוס

30/10/2016

הביטוי "להיות על הסוס" הוא כבר די שחוק. לעיתים אפילו נשמע כסתמי. כי רק מי שהתנסה ברכיבה על סוסים מבין מה הדבר המיוחד הזה. הסוס הוא בעל חיים מדהים, המשלב עוצמה אדירה עם רגש וחום ממיסים...ואסור לך לשכוח לרגע שאתה חייב לתת לו את הכבוד המגיע לו, ולהיות קשוב לו ולצרכיו למרות שאתה אמור לשלוט בו. כי זה בנפשך.

להמשך קריאה

תמונת מצב

27/10/2016

כשמגיע הסתיו אני נכנסת ל"כוננות שירה". כל חושיי מתחדדים והחיישנים נכנסים לכוננות. המראות, האורות, הריחות, הרוחות, השקיעות והשלכת מעוררים בי ריגושים ואי-שקט שמוצאים את פורקנם בכתיבה. החצב מככב בשירים אלה: גם הַשנָה פורֵץ הַסתָיו מִתוך כִבשָנו של אֶלול ועִימו החָצָב

להמשך קריאה

ברכה להשקת אחוזת קייטי

09/10/2016

"ואנכי, סבתא שולה, המסרבת להזדקן ולצאת לגמלאות לאחרונה כידוע, עברתי איזה ניתוח "זניח", וכבר פניי לבאות...."

להמשך קריאה

קייטי, כלבתי האהובה

02/12/2015

רק אמש עוד מילאת את ביתי בנוכחותך, והערב את שוכנת עפר, הבית ריק ומיותם... אמש היית מוכת-חום, הכרתך מעורפלת, וגופך הזהוב מפרכס בעוויתות ורעידות. עינייך מזוגגות, לשונך משורבבת החוצה ונשימתך כבדה ומהירה חליפות. (נכתב ביום חמישי, 13/08/15 בעשר בלילה, שמונה שעות לאחר קבורתה של קייטי, והושלם למחרת)

להמשך קריאה
מציג תוצאות 61 - 65 מתוך 65
<<לדף הקודם1 2לדף הבא>>

שולה אפרת

כל חיי עלי אדמות אני כותבת. בנעוריי כתבתי שירים ויומנים, הרביתי לכתוב מכתבים , ומשנות העשרים שלי אני כותבת בשעות קושי ומצוקה שירים ובהזדמנויות שמחות יותר פזמונים, מקאמות וברכות מחורזות לעת מצוא. עם הולדת ילדיי וצמיחתם התחלתי לכתוב שירים וסיפורים לילדים.

 

באמתחתי יש עד כה: ספר שירי ילדים לטף (פרא אדמדם), שלושה ספרי פרוזה לילדים ונוער (ציפור האהבה, אחוזת קייטי ומדורת השבט), ספר בפרוזה (נעלה כנחשול) וקובץ שירים (אחד עם הזמנים). בסך הכל שישה ספרים שראו אור בהוצאות שונות. בנוסף קיבצתי את כל שירי הילדים שכתבתי (וחלקם התפרסמו ב"משמר לילדים") בקובץ שקראתי לו "שירים לצד הדרך", והוא כאן באתר שלי.

בסיום כל טיול לחו"ל או בארץ אני מוציאה אלבום ב"לופה" ובו יומן מסע מחורז ותמונות נבחרות , לשמחת כל המטיילים.

מזה 12 שנה אני עורכת את עלון הקיבוץ, היוצא כשש פעמים בשנה בפורמט מהודר.

כמו כן אני מרבה לתרום את חלקי בכתיבה לחגים ולאירועים בקיבוצי.

מבחינתי הכתיבה היא צורך קבוע ומתמשך. היא מלווה אותי כל חיי, מנקזת את כל הריגושים, החוויות והפחדים, מזככת ומנתבת אותם לאנרגיה חיובית ובונה. את המשברים הקשים ביותר בחיי צלחתי הודות לכתיבה. ובעיתות התעלות, שמחה והתפעמות היא מסייעת לי להטמיע את כל אלה ולהפכן לחלק בלתי נפרד ממני.

הבלוג הזה יאפשר לכם, הקוראים, להיות חלק מכל אלה.

פוסטים אחרונים