שולקה מקול הלב

חומת ברלין

29/03/2017

בהמשך בניית הפינה של דוד ושלי (הקומזיציה) הקמנו קיר גדול כדי לחסום את הצד המזרחי שהיה פרוץ מדי לטעמנו....

להמשך קריאה

שיכורה ולא מיין

22/03/2017

בעיצומן של פריחות האביב טיילתי וטיילתי ולא ידעתי נפשי מרוב יופי...עד שיצא לי שיר....

להמשך קריאה

אפריקן מסאז'

07/02/2017

בחודש ינואר 17 טיילתי באוגנדה במסגרת טיול ספארי עם קבוצה שאני אוהבת לטייל איתה. זו הייתה חוויה ענקית, אותה הנצחתי ביומן מסע שכתבתי במהלך הטיול...

להמשך קריאה

מסיבת ראש השנה האזרחית

02/01/2017

איך חוגגים את כניסת 2017 בהרכב של ילד, קשישה וכלבת שלטי?

להמשך קריאה

אימא, הבאתי לך גביע! /17/12/2016

19/12/2016

מינקה שלי היא כלבה גזעית, בת של אלוף, ומבטיחה מאוד. אבל על מנת להביא קבלות על איכויותיה היא צריכה לעבור כמה תערוכות כלבים ולצבור תארים. לקחנו אותה לתערוכה השלישית בחייה, ורצינו רק לחזור עם גביע...

להמשך קריאה

חגיגת שלטים

05/12/2016

לכלבתי האהובה מינקה מלאה שנה. בשבת חורפית אחת התכנסנו בתל-אביב, כל בעלי הגורים מבית הגידול בו נולדו וגדלו הגורים , לחגוג להם יום הולדת שנה, לראות, להיראות ולהיפגש....

להמשך קריאה

אש בשדה קוצים (נכתב בעקבות גל השריפות שפקד את הארץ בסוף נובמבר)

28/11/2016

גל השריפות בכל רחבי הארץ עורר תגובות מקצה אל קצה. אני בחרתי לכתוב שיר, והנה הוא...

אֵש בִשׂדֶה קוצִים

מלַחֶכֶת, מלַהֶטֶת, מִשתולֶלֶת,

לא כמו אֵש בִשׂדֶה קוצִים

אֶלָא אֵש אֲמִיתִית אֵימתָנִית

כל חֶלקָה טובָה מכַלָה

בָתִים, גִַנים, עֵצִים

להמשך קריאה

הסיפור העצוב על בל

13/11/2016

לא כך דמיינתי לעצמי את סוף חייה של בל, לא כך. אבל לה היו תוכניות אחרות. בל, כלבת הלברדור השחורה שלי, נולדה לאימה, קייטי, כשזו הייתה בת שלוש. אחד-עשר גורים המליטה קייטי, תשעה שחורים ושניים זהובים. את כל הגורים המליטה קייטי כשהיא שוכבת על ברכיי, בתוך ארגז ההמלטה. בל הייתה הגורה הקטנה ביותר והחמודה מכולם. נכדיי ואנוכי אהבנו אותה והיא הייתה הגורה הכי מלוטפת.

להמשך קריאה

פרידה מבל

07/11/2016

(נכתב בדמעות יממה לאחר מותה של בל). פברואר, 2016 בלוש, נסיכה שלי. אחת-עשרה שנים תמימות חיית לך בצילה הענק של אימך, קייטי המלכה, ושבעת רוב נחת, שמחה והנאות מחיים מלאים ועשירים....

להמשך קריאה

להיות על הסוס

30/10/2016

הביטוי "להיות על הסוס" הוא כבר די שחוק. לעיתים אפילו נשמע כסתמי. כי רק מי שהתנסה ברכיבה על סוסים מבין מה הדבר המיוחד הזה. הסוס הוא בעל חיים מדהים, המשלב עוצמה אדירה עם רגש וחום ממיסים...ואסור לך לשכוח לרגע שאתה חייב לתת לו את הכבוד המגיע לו, ולהיות קשוב לו ולצרכיו למרות שאתה אמור לשלוט בו. כי זה בנפשך.

להמשך קריאה

תמונת מצב

27/10/2016

כשמגיע הסתיו אני נכנסת ל"כוננות שירה". כל חושיי מתחדדים והחיישנים נכנסים לכוננות. המראות, האורות, הריחות, הרוחות, השקיעות והשלכת מעוררים בי ריגושים ואי-שקט שמוצאים את פורקנם בכתיבה. החצב מככב בשירים אלה: גם הַשנָה פורֵץ הַסתָיו מִתוך כִבשָנו של אֶלול ועִימו החָצָב

להמשך קריאה

ברכה להשקת אחוזת קייטי

09/10/2016

"ואנכי, סבתא שולה, המסרבת להזדקן ולצאת לגמלאות לאחרונה כידוע, עברתי איזה ניתוח "זניח", וכבר פניי לבאות...."

להמשך קריאה

קייטי, כלבתי האהובה

02/12/2015

רק אמש עוד מילאת את ביתי בנוכחותך, והערב את שוכנת עפר, הבית ריק ומיותם... אמש היית מוכת-חום, הכרתך מעורפלת, וגופך הזהוב מפרכס בעוויתות ורעידות. עינייך מזוגגות, לשונך משורבבת החוצה ונשימתך כבדה ומהירה חליפות. (נכתב ביום חמישי, 13/08/15 בעשר בלילה, שמונה שעות לאחר קבורתה של קייטי, והושלם למחרת)

להמשך קריאה
מציג תוצאות 61 - 73 מתוך 73
<<לדף הקודם1 2לדף הבא>>

שולה אפרת

כל חיי עלי אדמות אני כותבת. בנעוריי כתבתי שירים ויומנים, הרביתי לכתוב מכתבים , ומשנות העשרים שלי אני כותבת בשעות קושי ומצוקה שירים ובהזדמנויות שמחות יותר פזמונים, מקאמות וברכות מחורזות לעת מצוא. עם הולדת ילדיי וצמיחתם התחלתי לכתוב שירים וסיפורים לילדים.

 

באמתחתי יש עד כה: ספר שירי ילדים לטף (פרא אדמדם), שלושה ספרי פרוזה לילדים ונוער (ציפור האהבה, אחוזת קייטי ומדורת השבט), ספר בפרוזה (נעלה כנחשול) וקובץ שירים (אחד עם הזמנים). בסך הכל שישה ספרים שראו אור בהוצאות שונות. בנוסף קיבצתי את כל שירי הילדים שכתבתי (וחלקם התפרסמו ב"משמר לילדים") בקובץ שקראתי לו "שירים לצד הדרך", והוא כאן באתר שלי.

בסיום כל טיול לחו"ל או בארץ אני מוציאה אלבום ב"לופה" ובו יומן מסע מחורז ותמונות נבחרות , לשמחת כל המטיילים.

מזה 12 שנה אני עורכת את עלון הקיבוץ, היוצא כשש פעמים בשנה בפורמט מהודר.

כמו כן אני מרבה לתרום את חלקי בכתיבה לחגים ולאירועים בקיבוצי.

מבחינתי הכתיבה היא צורך קבוע ומתמשך. היא מלווה אותי כל חיי, מנקזת את כל הריגושים, החוויות והפחדים, מזככת ומנתבת אותם לאנרגיה חיובית ובונה. את המשברים הקשים ביותר בחיי צלחתי הודות לכתיבה. ובעיתות התעלות, שמחה והתפעמות היא מסייעת לי להטמיע את כל אלה ולהפכן לחלק בלתי נפרד ממני.

הבלוג הזה יאפשר לכם, הקוראים, להיות חלק מכל אלה.

פוסטים אחרונים