את ראש השנה החדשה, תשפ"ב, חגגנו באופן לא שיגרתי בעליל: רני הזמין את כולנו להתכנס בביתם החדש במכבים ולחוג את ראש השנה וחנוכת הבית.
הקושי הגדול היה האירוע המיותר בו כשלה ג'יזל במדרגות ביום השלישי של שהותם בבית החדש, שברה כהוגן את הקרסול, נותחה וקורקעה כליל, והותירה את רני וילדיה הגדולים עם כל הקרטונים עולו של סידור הבית החדש...ועכשיו, חודש אחרי עסק הביש הזה לקח רני על עצמו את הפקת אירוע החג, כאשר הוא מבשל בעצמו ומכין את כל מאכלי החג במו ידיו, וזאת לצד הטיפול והתמיכה בג'יזל.
ג'יזל, המחלימה אט אט מהפציעה ובעיקר מהטראומה הקשה שעברה, לא מפסיקה להלל ולשבח את רני באומרה שוב ושוב: נכון שהוא גבר מעל הממוצע? ענק, ג'יזל, ענק!
לצערנו לא הגיעו לחגיגה הילדים הגדולים של רני, שהעדיפו לחגוג עם אימם, ונאלצנו להסתפק בנעמה המקסימה. אבל זה חלק מתהליכי ההשלמה עם המצב המשפחתי החדש שנכפה עליהם. הבית החדש גדול מאוד, עם חצר גדולה והמון אוויר, יש בו חדר לכל אחד מהילדים של ג'יזל (3) ושל רני (4), כך שיש מקום לאופטימיות.
גל באה עם החבר הגרמני שלה, בנג'מין, וכל הערב תירגמה לו לאנגלית כל מילה שנאמרה. שי אירגן משחק חברתי בו כל אחד היה צריך להציג את עצמו בצורה נחמדה, כי לא מעטים מהמסובים נפגשו לראשונה, והיו המון צחוקים והפלת מחיצות. היה באמת מפגש חגיגי, נעים, חמים, משפחתי ובעיקר - טעים טעים טעים.
בהחלט נוצרה תחושה של משפחה חדשה שאולי תהפוך בהמשך לשבט של ממש.
לכבוד המאורע כתבתי שיר שנקרא "משפחה":
מה זה משפחה?
זה קשר דם, קודם לכל
אבל זה לא הכל.
משפחה מתחילה באיש ואישה
שהאהבה והתשוקה קושרת אותם
זה לזו וזו לזה
לאגודה אחת
כמו את ארבעת המינים
שיש בהם טעם וריח ומעשים טובים
מין קשר שכזה
ובאים הילדים בזה אחר זה
ומצטרפים בני ובנות הזוג – והנכדים, והנינים
והשבט מתחזק, מתרחב ומתעשר במגוון תרבויות
ונוצרת משפחה שהיא קיבוץ גלויות
ששורשיה נטועים באדמת הארץ הזאת
או בארצות אחרות
ויש בה אהבות ופרידות, מכאובים ושמחות
קירבה ומרחק והרבה קרעים לאחות - - -
אך בשורה התחתונה, ייאמר בריש גליי –
יצרנו משפחה נהדרת שאין בילתה,
כי הרי
כולנו אוהבים ומסורים וחכמים ונבונים
ובעיקר מבינים
שקשר דם קודם לכל
אבל כבר אמרנו, שזה לא הכל.
ועל היתר נוסיף לשקוד
ולטפח ולשפר ולפתח
עוד ועוד ועוד
כי המשפחה יקרה לכולנו מאוד מאוד!
שנה טובה ומתוקה ל כ ו ל ם !
ראש
השנה, תשפ"ב