מצפה רמון עם חוות האלפקות זה מקום שלי משדר חוויות עזות וריגושים. חוויתי שם בילוי עם לילך נכדתי לרגל בת המצווה שלה. מה לתת לך ליום ההולדת? שאלתי. והיא אמרה: משהו ששתינו אוהבות...הרימה לי את הכפפה ואני המצאתי בילוי בלתי נשכח: שלושה ימים במצפה רמון שכוללים רכיבה על סוסים, רכיבה על גמל, טיול גיפים במכתש, סנפלינג ממצוק המכתש ובין לבין - בילוי בצימר החמוד שלנו, בחווה עם האלפקות ובמצפה רמון עם הכוכבים והטעימות למיניהן. ובעיקר - המון המון צחוקים, כיף והנאה!
ועכשיו? יציאה להרפתקה באותו מקום חביב אבל עם 10 אנשים שאני לא מכירה, סוסים חזקים ומהירים, ורכיבה של יומיים שלמים בשטח מאתגר, ולזה יש להוסיף 14שנים לאוסף....
אז מה היה לנו שם? חבורה נחמדה של אנשי סוסים,; מקום מדליק, שגם השתדרג עם השנים אך שומר על אופיו המיוחד,; סוסים יפים ומלאי אנרגיות, שני מובילים אדירים - אילן מיודענו ושרון יד ימינו; נוף מדהים של המכתש וסביבתו; במון אוכל. אבל אבל אבל - בשלושת הימים הרכיבה הייתה קצרה לי מדי...כולם נפלו כבר מהרגליים (של הסוס) ושמחו על הימים הקצרים, ואני התאכזבתי! כי למרות השטח הלא פשוט, הסוס הדינמי מאוד שלי (זה מה שביקשתי....) והחום הכבד ששרר בימיים האלה -אני רציתי עוד!
אני מתנחמת בידיעה שמחכה לי טיול סוסים כלבבי עם דוד לרגל יום הולדתו ה-18 - במצפה רמון או במדבר יהודה, וזה יהיה פיצוץ!
במהלך הטיול כהרגלי בקודש כתבתי מקאמה, והרי היא כאן:
בתחילת נובמבר יצאנו 11 פרשים מנוסים
תחת שרביטו של גורי לטיול סוסים.
לאן הפעם, גורי? שאלנו בתימהון,
פנינו דרומה, לעבר מצפה רמון!
יומיים שלמים באזור המכתש, בחוץ ובפנים
ולינה בחוות האלפאקות של אילן מסבירת הפנים.
מגיעים ליעד כבר ביום חמישי, בכל טוב עמוסים
על מנת לחוש, להכיר ולהרגיש את הסוסים:
עופר רוכב על בק
שאת הראש כל הזמן זורק,
וגורי על כרמל,
מנשה על קמין
כל הזמן עושה דאווין
ועל צ'ופצי'ק רוכב ניר,
מיכאל על אובליסק
ובת שבע על טומי
שולה על קסם
ועל ברנדי רוכבת מירי
גיא על קמינה,
אימרי שהצטרף ביום האחרון
מקבל את בוסופלוס
ושרון מובילה על אילון,
מוקה רוכב על מולן
וביוטי היא הסוסה המאתגרת של אילן.
סיבוב בן שעה מעל החווה לאורה של שקיעה
מוכיח לנו מיד עד כמה מוצדקת ההשקעה.
נפרדים מהסוסים בטפיחה לבבית
ואצים רצים לארוחת ערב דשנה במסעדת "החבית".
זוללים וסובאים במאכל ומשקה לרוב
וחוזרים לחווה לשינה ערבה - לילה
טוב!
בבוקר מתייצבים כולם בשעה הנקובה
עם מזון והמון מים לדרך באורווה
ויוצאים לרכיבה על מצוקי המכתש
חשופים לחום השמש – רק לא להתייבש!
עולים ויורדים על אבנים וסלעים
ועושים תצפיות על המכתש המדהים
וחוזרים לחווה בתום חמש שעות,
יש כאלה שהספיק להם, ויש שרצו עוד,
אבל יש ארבע שעות למנוחה ומקלחת
ולהתארגנות ליציאה לארוחה משובחת
ב"בן מדבר", מאהל בדואי באמצע השממה
שמציע לאורחיו עוף מבושל באדמה!
בדרך-לא-דרך מגיעים ל"בן מדבר"
מתרווחים על הכריות באוהל המואר
ומאזינים למארח הבדואי שנותן הרצאה משונה
על מעלליו ופגישותיו עם כל גדולי האומה...
עד שמגיע העוף עם הסלטים, אבל ללא צלחות וסכו"ם
וצריך לאכול בידיים ולהתגבר על תנוחת הגב העקום
אבל האוכל כל כך טעים ורך וערב לחיך
שכל הקבוצה מבסוטה ולא מפסיקה
לזלול ולחייך.
היום השני לרכיבה צפוי להיות חם אש
על כן משנים כיוון ובמקום לרדת לתוך המכתש
יוצאים למסלול שעובר בין חוות ירוקות
שמייצרות יין ושמן זית ושאר ירקות,
ב"חוות כרמי הנגב" של יוסי קשקש החרוץ
עוצרים לשעה ארוכה בצהרי היום את המירוץ
ושומעים כיצד הוא בדרכי הנבטים נאחז באדמה
ובשילוב מסורת עתיקה ומודרנה מפריח את השממה
ולומדים הכל על הפקת שמן הזית והיינות
ועל הדרך טועמים ונחים ולא מפסיקים ליהנות.
ממשיכים לרכב, על פני עוד חווה או שתיים חולפים
לא מתעכבים כי הרוכבים וגם הסוסים כבר עייפים
ולחזור הביתה כולם רוצים מאוד מאוד
וממילא עדיף כל דבר טוב לסיים בטעם של עוד...
אז מה נותר לומר בסיומו של טיול שכזה?
תודה גדולה לאילן ושרון שהביאונו בשלום לרגע הזה
והנהיגו את הסוסים ואותנו ברגישות ובתבונה
ניטרלו כל קושי, בעיה, אי נוחות או תלונה,
לגלית שלא יכלה לרכב, אך ידה הייתה בכל
ודאגה שלאורך כל הדרך יהיה לנו מה לאכול
ולגורי, המבוגר האחראי, המארגן והמדריך
אוחז חזק במושכות ודואג שהכל ידפוק כמו שצריך,
ולכל החבורה המופלאה הזאת שמתלכדת על גב הסוס
ומוכנה תמיד לצאת לעוד טיול ללא היסוס.
ל ה ת ר א ו ת !
שולה אפרת