25/02/2022
הזמן חולף עובר, וכל יום מביא את סיפורו. בראשית השבוע השלישי פקחו הגורים את עיניהם והתחילו לראות את העולם סביבם. רק חיה פיגרה אחרי אחיה, אולי בגלל חולשתה הכללית ואולי בשל דלקת בעיניה, שהיו מלאות במוגלה שהדביקה את העפעפיים. יעל ואסף עשו לה קומפרסים עם קמומיל הרבה פעמים ביום ובלילה, והן נפקחו אט-אט.
ההנקה בקבוק נמשכה כדי לחזק אותה, והיא החלה לעלות במשקל בצורה משביעת רצון ולהדביק את אחיה הזללנים. היא בהחלט חיונית ומתוקה להפליא!
מינקה השתפרה מאוד, אוכלת המון מהאוכל המשובח שאסף ויעל מכינים לה, מכל טוב הארץ: דייסת קורנפלור עם חלב עיזים, ביצה ועוד מיני תוספות ובנוסף - מנות בשר משימורים ובשר עוף מהלול שלהם...יש לה חלב, אך לא בשפע ועל כן כל הגורים מקבלים תוספת בקבוק מדי פעם. השבוע התחילו לאכול מזון גורים רטוב עם חלב. היה מחזה משעשע במיוחד לראות כיצד הם מנסים לטעום מהמאכל ומלקקים אחד את פיו של רעהו במקום לאכול מהצלחת...
ומי בא לבקר אותנו? רני עם נעמה ונויה! ישבו עם הגורים, ליטפו, שיחקו והייתה חשיפה נהדרת לגורים והנאה שלמה לבנות. וגם לרני. ואני - התמוגגתי
וגם החלטנו מה יהיו השמות (הזמניים) של גורינו, והרי הם:
חיה(כי היא חיה!) בובי (כי הוא חמוד אמיתי), פלוס (כי הוא הכיח חזק ויש לו סימן של פלוס לבן על עורפו) ודארק (כי הוא שחור)
לקראת סוף השבוע הרביעי התחלנו להוציא אותם לטיול בעגלת-גורים מיוחדת שאסף קיבל ממישהו. וכך, אני הולכת ברחוב עם ארבעת הגורים בעגלה ומינקה קשורה לצידה - וכולם נעצרים לראות וללטף...אטרקציה תל-אביבית!