23/3/2022
בשבוע השמיני לחיי הגורים התחלנו לפזר אותם:
את פלוס לקחה בחורה נחמדה בשם שחר. (היא הייתה צריכה לקחת את בובי, אבל התחרטה ולקחה את פלוס).אתמול היא לקחה אותו בדיוק כשלא הייתי בבית, ולא ממש נפרדתי ממנו.
היום לקחתי את שתי כלבותיי ואת פריטי שעד עתה נקראה חיה. פריטי נראה שם ממש הולם לה. היא ישבה לי על הידיים כל הנסיעה, וממש התחברנו.
קלטתי אותה בביתי, והיא זרמה יפה מאוד. לא בכתה לרגע, בדקה את השטח והתחילה לשחק עם הכלבות. פנדה בהתחלה לא ידעה איך לאכול אותה, אבל בהדרגה התחילה לשחק איתה, תוך שהיא נזקקת לריסון מצידי או מצד מינקה כשנסחפה והתחילה להגזים. נראה שהאתגר הגדול שלי יהיה מלבד השתלטות על נושא הנביחות, גם ללמד את פנדה להתייחס אל פריטי בהתאם ליכולותיה וגודלה. פנדה כלבה חכמה וטובת לב, ופריטי נראית סתגלנית ומחפשת קשר. כך שהסיכוי להתחברות טובה הוא גדול מינקה היא אימא נהדרת, ונוכחותה תעזור לפריטי להשתלב במשפחה שלנו בקלות יחסית.
הקטנה אוהבת לישון במיטות - הגדולה בסלון והקטנה בתוך הגדרה שלה. פיפי וקאקי היא עושה כמובן בכל מקום, התקווה היא שתתחיל לעשות הכל על העיתונים הפזורים לה בבית. נראה איך יעבור הלילה הראשון...
זה הזמן לסיכום מבצע מינקה מס.2.
יש להודות שהפעם השהות בביתם של אסף ויעל הייתה הרבה יותר נוחה מאשתקד. הרגשתי יותר חופשייה, הכניסות והיציאות לבית התנהלו בצורה ברורה וחלקה, והיו הרבה יותר שיחות בינינו גם על הכלבים וגם על עיסוקינו השונים. יעל הייתה הרבה יותר פתוחה וידידותית, כמו משהו השתחרר בה. השורה התחתונה - הייתה לי מאוד נעימה השהות בביתם בהמלטה הזאת.
השהות בעיר הגדולה הייתה הרבה יותר סימפטית השנה בגלל ההשתחררות מהגבלות הקורונה שחנקו אותה לפני שנה. ובאמת, ניצלתי את השהות לכמה עניינים חוץ-כלביים: ביקרתי במוזאון הפלמ"ח, נכנסתי לסטימצקי, כבשתי את קפה זוריק, השתתפתי בתערוכת כלבים של החוג, בשלטיאדה, וקינחתי את החודשיים בהצגה בהבימה!
ההפתעה הגדולה ביותר היא שחזרתי בכל זאת עם גורה, למרות שנשבעתי שהפעם אני לא לוקחת שום גור. זה באמת נראה כטירוף רגעי, אבל זה היה חזק ממני.
והנה אני יושבת לבטח בביתי, שתי הגדולות ישנות צמודות במיטה הגדולה, והפיצית ישנה בגדרה שלה במיטה הקטנה, ואני? מאושרת!