מרוקו שאהבנו

 

הטיול למרוקו, מאי  2022

יומן מסע – נכתב במהלך הטיול בזמן אמת/שולה אפרת

 

יום 1

בערב יום הזיכרון מחליפים דיסקט

ויוצאים לקזבלנקה לתור בה ולשוטט

קבוצה מגוונת בת 27 מטיילים ומטיילות

נחושים את מרוקו וכל נפלאותיה לגלות,

לעינינו נפרשת העיר הנקייה והלבנה

מעין חלון ראווה לאותה מדינה

שנודעת במקומותינו כמרוקו סכין

ואיש מאיתנו עם מרוקאי להסתבך לא יהין –

ופתאום מזדקר  למולנו מסגד חסן השני המפואר

והוא ענק והוא מרשים ומצטלם נהדר,

והשוק הגדול מתנפל עלינו ומערבל את חושינו ועוד איך

 ובשוק הקטן שותים תה עם נענע מתוק ועוגיות ערבות לחיך

משוטטים בטיילת שלאורך החוף האטלנטי

וחולפים על פני שכונות עשירי העיר המפליאות בסגנונן האלגנטי

וכבר נוסעים צפונה לעבר רבאט הבירה כמעט מבלי לנשום

כדי להגיע לעת ליל למלון – ופשוט לשכב לישון!

 יום 2

 

רבאט הבירה מקבלת אותנו  בפנים מאירות,

עיר בנויה לתלפיות בסגנון צרפתי על נהר גדול, גנים ושדרות,

מקיפים ברגל את המוזוליאום של מוחמד החמישי ובנו חסן השני

את העיר העתיקה שילה שהפכה למתחם קינון של חסידות המוני,

מתוודעים לראשונה בטיול לקסבה ולסמטאותיה הצרות

(שעוד נכונו לנו רבות שכאלה בהמשך בצרורות),

טועמים לראשונה את האוכל המקומי בטיילת בחוף האטלנטי

ועוזבים בצער את העיר היפה והמאוד אלגנטית

וממהרים מאוד להגיע לטנג'יר לנקודת המפגש בין האטלנטי לים התיכון

 וממש נוגעים במגדלור, כמעט ברגע האחרון

כדי לראות את השקיעה מעל מיצר גיברלטר

עליו למדנו בתיכון – מראה נהדר!

 

 

יום 3

 

טנג'יר, שחוברה לה יחדיו כעיר בינלאומית ולא בכדי,

פותחת בפנינו את מוזיאון איבן באטוטה. הנוסע האגדי

וכמובן בלי שיטוט בסימטאות הקסבה אי אפשר,

ובמדינה אנו מוצאים את עצמנו בבית כנסת מפואר

השבת כבר בפתח ואין לנו מנין

אבל יוסי לא מוותר ונושא שם דרשה לעניין,

ממשיכים מזרחה בתוך הרי הריף, מי יודע לאן

בדרך נוף ירוקה ופרחונית עד שמגיעים – לטטואן!

עיר הררית בסגנון ספרדי, שמרחוק נראית כמו כפר ערבי טיפוסי,

אך כשבאים ברחובותיה היפים ובסמטאותיה מטפסים

היא כלילת יופי וחן ונעים בה לשוטט

וכבוד ליהודי העיר בבית הכנסת לתת

אך אבוי! המקום סגור ואיך לשבת נתקדש?

אריה לא מוותר ולהביא את השומר מביתו מתעקש

והנה הקשיש צועד בסימטה לאיטו

 אדון ליאון ובעקבותיו מדאם שרה אשתו!

ההתרגשות גדולה כי זה שומר הסף האחרון ששרד

וכשימות ייסגר המקום לצמיתות ולא יתפלל בו אף אחד.

לעת ערב מגיעים לשפשאוון הנודעת כעיר הכחולה

עולים ברגל למלון הכחול דרך המדינה הצפופה רבת ההמולה

יום 4

ובבוקר יוצאים לשוטט בסימטאות הכחולות כולן

בהן פוסעים לאורך הנחל עד לראש המעיין,

מים שוצפים, טחנות קמח ואוויר פסגות

עיר יפהפייה שפשאוון שכיף בה להיות!

נוסעים לעיר הרומית וולוביליס המרשימה ומסיירים בה בשמש הקופחת

השיחזור אמנם חלקי, אבל  החוויה הרומית מובטחת.

עוברים בבירה הקדומה מקנס ושוב קסבה ומדינה ושער מרשים ומלאח

וממשיכים לעיר הגדולה פס היישר בדרך המלך,

נוסעים בין שטחים מעובדים ושלל פריחות

כשאריה בתפקיד הפלפל לא מפסיק לפזר בדיחות.

 

 

יום 5

פס, עיר ואם במרוקו, הנודעת כבירה הדתית והתרבותית שחובה בה להיות

עם מדינה עתיקה ומדינה חדשה-עתיקה ואינספור סימטאות

בהן מ"ט המלאכות מתבצעות כמו בימי קדם ממש –

צבעי וקדר ואורג ונגר וצורף וחרש –

חוצים ברגל מלמעלה עד למטה את המדינה כולה

בסימטאות גדושות בהמון אדם, חנויות והמולה

ובסוף-בסוף טוחבים ערימת נענע לתוך הנחיריים ורואים בבעתה

כיצד צובעים עורות של חיות שנידונו לשחיטה...

ולא פוסחים על בית הקברות היהודי המוחזק כהלכה

בו שומעים מפי אריה את סיפורם של בני המשפחה,

ובערב, לשם שינוי, יוצאים מהמלון לחפלה מרוקאית

עם אוכל נהדר, מוזיקה אנדאלוסית ורקדנים גנאיים,

וכטוב ליבנו במאכל ובמשקה פורצת רקדנית בטן מקצועית

שמרקידה סביבה את מיטב בנינו ובנותינו – ואפילו אותי....

 

יום 6

עולים באטלס התיכון בנוף עטור פרחי אביב

אדום-צהוב של מיני חרציות ופרגות סביב-סביב

עוצרם  באיפרן, עיירת קיט נאה בסגנון צרפתי,

לוגמים קפה עם קוראסון – תענוג אמיתי!

עושים סיבוב רגלי מקסים ביער ארזים מלא בקופי מקוק מתוקים

ועולים-יורדים בירוק-הירוק הזה בין הרים ועמקים

אחר חוצים את האטלס הגבוה המשמים

וגולשים לעבר הסהרה וכבר אויר מדבר נושמים.

לאורך קניון עמק הזיז מתפתלת נאת מדבר

שמהווה עורק חיים ירוק לאלפי אנשים בהווה ובעבר

ובתום שתים-עשרה שעות נסיעה מטלטלת בכבישים

מגיעים למלון בארפוד, בהחלט מותשים.

 

יום 7

בבוקר מתעוררים במלון העשוי כולו מבוץ, מה זה מפואר

כשלפנינו, מאחורינו ומצדדינו פרוש המדבר.

ראשית חוכמה משתטחים על קבר קדושים –

אבו חצירה זיע"א, השוכן במתחם מאוד מרשים

ועולים לתצפית על העיר ארפוד ונאת המדבר העצומה

חשופים בצריח לרוח המדברית  ה א י ו מ ה !

מתוודעים למאובנים שכבר פגשנו בכיורי המלון לא מכבר

ולוגמים במאהל של נוודים תה נהדר

בעיירה ריסאני זכינו לביקור בשוק האזורי הססגוני והעמוס

שבו חניון גדול לכל חמור, פרד וסוס

ובבית מסחר גדול לאריגים משגעים

התכבדנו במטפונה, מאכל מרוקאי ממש טעים!

והקינוח היום הוא  מפגש עם הגנאים הסופיים

שמנעימים לנו בריקודים ובזמירות אינסופיים.

את היום בסהרה חותמים, איך לא, בדיונה הגדולה

כשכל הקבוצה כאיש אחד לקראת השקיעה עליה עולה.

היש סיום נפלא מזה, אימרו נא

מפשוט לשים ת'ראש על דיונה?!

 

יום 8

בדרך צפון-מערבה נחשפנו למערכת הפוגארות העניפה והמרשימה

עורק המים התת-קרקעי של תושבי הסהרה מפריח השממה,

אחרי שירדנו לאחת כזאת, נסענו בשיפוליו הדרומיים של האטלס הגבוה

עד לנאת המדבר של הטודרה, ששלמה בר שר אודותיה

ומגדלים בה תמרים ותבואה ופירות וכל פרי האדמה

גן עדן של ממש פורח לו בלב השממה!

אז ראינו איך חיים אנשים בבתי בוץ ותבן

שבחלקם מחזיקים מעמד עוד מתקופת האבן.

וזאת לדעת,  הטודרה הוא שמו של נהר ארוך שיוצר קניון גבה קירות

 שאותו, כך אומרים, כל מטייל במרוקו חייב לראות.

גם אוכלים ארוחת צהרים מרוקאית נהדרת בביתו של מארח חביב

וממשיכים לעבר קניון הדדס, שודאי לא יכזיב,

ואמנם לעינינו מתגלה קניון שכולו חותר באבן חול אדומה

ובשיפוליו בתים יפים, כולם בנויים מבוץ בצבע האדמה

ובהמשכו סלעים בצורת כפות בעלי חיים כיד הדמיון -

מראה מיוחד במינו שלא רואים בשום מקום,

אבל כשרוצים לזוז משם מתברר שעומאר, עוזר הנהג שלנו נעלם!

מתעכבים שעה ארוכה בחיפושים אחריו עד שהאירוע המביך תם ונשלם.

 

יום 9

ביום הארוך ביותר מדרימים בדרך הקסבות לעיר וורזזאת

בירת המחוז מימי הצרפתים

עתירת מלונות, אולפני צילום וזירה  להמון סרטים

מסיירים במדינה ובמלאח ובבית כנסת ביתי קטן

וחוטפים מטר מדברי, ברכת שמים לתינוק שנולד לנהגנו, ושמו עימראן.

על הטיפוס לקסבת אית-בן-האדו  הנישאת מוותרים

ובמקומו למגע עם רוכלי הכפר המשוחזר חותרים

קונים מכל הטוב, כמעט כל מה שיש

ומתחילים את הדרך הארוכה למרקש.

אבל לא מוותרים על ביקור במפעל להפקת שמן הארגן והכרות עם העץ

מקשיבים בנימוס -  וקונים את כל החנות מבלי למצמץ

מספיקים את מעבר ההרים טיז-נ-טיצ'קה באור אחרון לחצות

ומגיעים  למלוננו  במרקש רגע לפני חצות.

 

יום 10

יום שלם מוקדש לסיור במרקש, העיר האדומה.

הולכים בסימטאות המדינה שרק מתחילות להתעורר מהתנומה

נכנסים למדרסה ענקית שעברה זה עתה שיפוץ וחידוש

כל סנטימטר מרובע מעוטר בה  מהמסד עד הטפחות בטוב טעם וחוש,

מתרווחים  בבית מרקחת עמוס שהעיקר בו היא ההרחה

וקונים בהמונינו כל בקבוק, אבקה או משחה.

מקבלים זמן חופשי לשוטט בשוק עם זרמי ההמון

ולקנות לפחות בעיניים את כל מה שיעלה הדמיון

הולכים בסימטאות המלאח שקבוצה כמונו לא מפספסת

ומגיעים איך לא, כמובן לבית הכנסת,

ובסוף מוצאים את עצמנו בג'מע-אל-פגע, הכיכר הגדולה

עם מרקידי הנחשים והקופים, דוכני האוכל וההמולה

מגיעים לשם שינוי מוקדם למלון, קצת נחים ומתרחצים

ומתכנסים לקבלת השבת שמחים ומרוצים.

יום 11

היום עולים בג'יפים לרכסי האטלס הגבוה לשוטט בינותם

עטופים בענני כבוד של רוכבי הקטנועים העמוסים במרכולתם,

עוצרים לתצפיות יפהפיות על נופי ההרים

על הכפרים התלויים ויערות הערערים

עולים עד לאתר הסקי אוקמידן שמעליו הפסגה המושלגת מתנשאת

מול יופי צרוף עוצר נשימה שממש קשה לשאת.

יורדים בסרפנטינות מפחידות עד לכפר אימליל בעמק האגוזים

וסועדים צהרים במרפסת של בית פרטי שאחריה בקושי זזים...

סוגרים את היום המסעיר בליבה הפועם של מרוקו בערב רגוע במלון היפה,

בשיטוט חופשי ברחובות ההומים או בישיבה בבית קפה.

 

יום 12

קמים בנחת ומתארגנים ליום האחרון בהחלט,

עוד גן אחד או שניים, מסגד וקניות אחרונות למי שעוד מתלבט,

שיחת סיכום ומשובים ופרגונים לעייפה

ויאללה, זזים לשדה התעופה,

רק בדרך עוצרים לאסוף את אילת מבית החולים שנחה בו יומיים

 

ומתקבלת באוטובוס  ב ק ו ל ו ל ו  שמרקיע עד לב השמים!

 

                        & & & & & & & & & & & &

אפילוג

הנה תם לו מסענו במרוקו המפתיעה עתירת הנופים

שסחפה את כולנו במערבולת חושים אינסופית

בהרים, בגאיות, במדבר ולאורך החוף

בקסבות והמדינות בארמונות ובדרכי הנוף

בחנויות ובשווקים שבכל טוב  הארץ עמוסים

הגמלים, החמורים, הפרדות והסוסים

הסימפוניה הבלתי נגמרת של צבעים וריחות

בהרים, בגנים ובשפעת הפריחות

עיטורי הבתים והקירות והתקרות והבגדים מעשה רקמה –

יופי צרוף בכל חפץ שימושי ובכל אמנות לשמה,

ארץ של ניגודים בין שדות פורחים ומדבר

בין חופים ארוכים לעמק והר

בין עניים מרודים למשכנות העשירים

 בין חקלאים לנוודים – וכולם נראים מאושרים,

והניקיון בכל מקום, כולל בשירותים וחביבות האנשים –

הסבר פניך לתייר עובד פה באופן מרשים,

ארץ צבעונית וססגונית שקשה להכילה –

פשוט לבוא ולראות, כי חבל על כל מילה!

אכן, ארץ אוהבת יושביה, מרוקו, יפה ומעניינת מאוד.

טיילת בה פעם – לבטח תרצה עוד!

 

ומה נומר על קבוצתנו שמכל הארץ התקבצה

וכהרף עין חוברה לה יחדיו והפכה לקבוצה

אמנם גדולה למדי, אך כיחידה קרבית מתפקדת

ממושמעת, מפרגנת, מכילה ובלוח הזמנים הקשוח עומדת

ללא פגישת היכרות וטקסים רשמיים

כולם-מכירים-את-כולם ונוצרו קשרים אישיים

ואיזו אווירה נעימה ונהדרת וגאוות יחידה

ומבחינת כוח הקנייה שלה אין ספק שהיא אחת ויחידה!

 

ולא נוכל להגזים בשבחים על מדריכנו אריה אללוף

שמקבל מאיתנו פה אחד את העיטור הגבוה ביותר – רב אלוף!

על שהפך טיול מאורגן שברבים כמותו טיילנו ועוד נטייל

למסע מרתק בארץ שנוטים לזלזל בה בישראל,

בעל ידע עצום בכל נושא, תחום ועניין

מיטיב להרצות ועל הדרך מספר סיפורים מחונן,

מוביל את הטיול במנהיגות מיומנת

הכל דופק אצלו כמו מכונה משומנת

דואג לכל אחד ואחת מאלף עד תו

פותר כל בעיה ושולט בכל מצב

(ועוד הוסיף לטיולנו את הנוסע העשרים ושמונה המלומד

אשר הוסיף להתרשמותנו ממרוקו עוד מימד).

ובעיקר נודה לך, אריה, על סיפוריך המשפחתיים המרגשים

שהעמיקו את התרשמותנו ממרוקו עד עמקי השורשים,

ועל הבדיחות שהצחיקו אותנו לכל אורך הטיול –

אין עליך, אריה, המדריך האולטימטיבי בארץ ובחו"ל!

 

תם טיולנו. ההיה זה חלום או אגדה?

כל צילומינו, הווטסאפים ששלחנו והמזכרות שקנינו

יעידו פה אחד:   עובדה!

 

ובנימה אישית אחתום:

אם בעקבות איבן באטוטה מעורר ההשראה אלך

אומר שנטועה בליבי התשוקה למקומות נעלים, ועוד איך!

ואני עוזבת אותם בצער בשעת ההתרחקות מהם.

 

גם אתם???

 

 

    & & & & & & & & & & & & & & & & & & &

 כהרגלי בקודש עשיתי אלבום בלופה, בו הכנסתי את היומן המחורז ושיבצתי בתמונות מתוך כל המבחר הגדול שעמד לרשותי. לקח לי לא מעט זמן לחזור לכושר עיצוב בלופה שממש נשכחה ממני התורה הזאת בכמעט שלוש השנים שלא נגעתי בה בגלל הקורונה, אך במהלך העבודה נזכרתי, נהניתי מאוד ויצא לי אלבום מרהיב ומרגש!

מיד הודעתי בקבוצה שזה מה שיצא וחבר'ה התחילו להזמין אלבום, מבלי שראו אותו בעיניים! נתן מצא דרך לראות את האלבום במחשב וכנראה הפיץ בקבוצה שזה ראוי, והתחיל מבול של הזמנות! 15 אלבומים הודפסו, ואם נזכור שביניהם 7 זוגות, יוצא שמתוך 27 מטיילים 22 קיבלו אלבום למזכרת! באמת מפתיע ומרשים! ואנוכי זכיתי למבול של שבחים ותודות שלא נגמר...כל מבצע ההפצה גזל ממני לא מעט שעות של טירדה, אבל בסופו אני חשה סיפוק גדול שעשיתי משהו יפה ומרשים לעצמי ולעוד 22 אנשים טובים שפגשתי באמצע הדרך. מרוקו שאהבנו נשארת איתנו לנצח!