את ההתכנסות של יום הכיפורים החלטנו להקדיש השנה לנושא "על הדבש ועל העוקץ", בהשראת שירה של נעמי שמר. החברים התבקשו לכתוב על הנושא הזה מנקודת מבטם וחווייתם האישית.
אני כתבתי את הפתיחה לערב, שהיה מוצלח מאוד מאוד:
על הדבש ועל העוקץ/דברי פתיחה להתכנסות יום הכיפורים.
חסד עשו עימנו אבותינו שהכניסו ללוח השנה היהודי את יום הכיפורים כיום של
תשובה וחשבון נפש. אימתי? כשהסתיו דופק בחלונות, מזג האוויר מתעתע והנפש מבקשת
לעגון בחוף מבטחים.
אפיקורס או אורתודוכסי, חרדי או חילוני,חוזר בתשובה או חוזר בשאלה – אדם
באשר הוא אדם זקוק לעצירה הזאת בשטף חייו בו הוא נדרש לפשפש במעשיו ולהיטיב דרכיו.
קל וחומר מי שחי בקהילה צפופה ומעגל חייו משיק למעגלי זולתו.
חיינו בקיבוץ משולים בעיניי לחלת דבש:
כמו הדבורים, גם אנו מייצרים במו ידינו את חיינו השיתופיים, וכל מעשינו
הם פרי עמל כפינו – דבש טהור. אך כמו לדבורים, גם לנו יש עוקץ, שבא להגן עלינו ועל
ביתנו, ופגיעתו מכאיבה. ולעיתים מכאיבה מאוד.
זה הזמן להודות ולהתוודות על חטאים שחטאנו
באונס וברצון,
בדעת ובבלי דעת –
על חטאים שחטאנו בגלוי ובסתר
בביטוי שפתיים
בהרהור הלב
בזדון ובשגגה
בחוזק יד
בטיפשות פה
ביצר הרע
בלשון הרע
בעזות מצח
בפריקת עול
בצרות עין
בקלות ראש
בקשיות עורף
בריצת רגלים להרע
בשנאת חינם -
על כל אלה, שהם בבחינת העוקץ, נבקש משותפינו בחיינו הקיבוציים
ומיקירינו שבמעגלים האחרים סליחה ומחילה,
ונסלח גם אנו למי שפגע בנו, ונבטיח לעצמנו
לתקן את דרכינו בשנה הבאה עלינו לטובה.
זכים וטהורים נהנה משפעת הדבש שנייצר, נקהה את העוקץ, ונאמר: כי טוב.
למותר לציין שרשימת החטאים (החלקית, יש לומר) לקוחה היישר מהמחזור של יום הכיפורים, מתפילת הווידוי שחוזרת מספר פעמים במהלך היום, ומסודרת על פי הא"ב.
קיבלתי תגובות נלהבות ממספר חברים, ואני בטוחה שרובם אפילו לא יודעים ש"העתקתי" מסידור התפילה....