לגלות את פורטוגל/יומן מסע מחורז

הטיול לפורטוגל/יומן מסע/מאי-יוני 2023

 

יום 1

עשרים ושניים מטיילי איילה יוצאים בסוף חודש מאי

לטייל בפורטוגל שהפכה ליעד מומלץ, ראוי וכדאי

עם תמי פורטיס האחת והיחידה

שמכירה את פורטוגל כמו את כף ידה.

נוחתים בשעת ערב מאוחרת בליסבון

ואין זמן לכלום, חוץ מללכת לישון.

יום 2

היום מוקדש כולו לליסבון הבירה,

לתור בה לאורכה ורוחבה ודרך הרגלים להכירה.

רובע אחר רובע חורשים את העיר

אנדרטאות וכנסיות וכיכרות למכביר

אי אפשר לזכור את כל השמות אך המראות יפים –

המבנים, הרחובות, הפארקים והחופים,

העיר עמוסה בתיירים מכל העולם

ואנו מתברגים באלגנטיות בכל התורים כולם

ותמיד החיכיון בסופו של דבר משתלם

במיוחד כשמהמדריך המקומי כפרס קיבלת

את המעדן המקומי - פסטל דה נאטה.

מעפילים במוניות אל מבצר סנט ג'ורג' (Sao Jorge)שעל ההר

ממרומיו נשקף נוף העיר הנהדר.

ולא מוותרים על מוזיאון האריחים המהולל

שהוא תאווה לעיניים ומעשה אמנות יוצא מהכלל,

עייפים חוזרים לעת ערב למלון

ולגשר הרכבת הסמוך לו שממש מפריע לנו לישון.

יום 3

היום נוסעים צפונה לעבר מאפרה העיר

שסמוך אליה נמצא כפר משוחזר שחובה להכיר,

אלדיאה טיפיקהAldea Tipica)) שמו, אותו בנה ג'וזה פרנקו(Jose Franco)האומן

המשחזר את החים של פעם בטוב טעם – חבל על הזמן!

ממשיכים לגן הפסלים המרשים בודהא עדן

הטובל בירוק-ירוק וכולו ממש גן עדן!

בשורתו היא שלום וסובלנות

ויש בו שילוב מהפנט בין טבע ואמנות,

מלא על גדותיו פסלים מכל גודל של בודהות וחיות בר –

להלך בשביליו המעוצבים זה פשוט נהדר!

ממשיכים צפונה לעיירה העתיקה אובידוש ((Obidos

ובה מבצר רם ונישא -

מאוד מפחיד ללכת על חומותיו (למי שניסה),

משוטטים  בסימטאות בין החנויות והמסעדות –

מקום מצוין להפסקת צהרים, יש להודות.

עושים היכרות קצרה עם עיירת הדיג נאזארה (Nazare)

ועם הטיפול הידני בדגים המיובשים

ומהמצוק האדיר, אוסיטיו ((O Sitioצופים על המפרץ המרשים.

האגדה מספרת על אביר מקומי שניסה לצוד שם צבי וכמעט מהצוק נפל

ורק הודות למריה מנזרה ממוות בטוח ניצל.

השמלות המסורתיות המיוחדות של נשות הדייגים עם התחתוניות

משמשות עד היום ונמכרות (גם לנשותינו!) שם בחנויות.

לעת ערב מגיעים לעיירה פאטימה,((Fatimaעם סיפורה המדהים

על נס התגלותה של מריה בין ענפי אלון השעם לשלושה ילדים

שהבטיחה להם לגלות שלושה סודות בעוד חצי שנה

בפני אלפי אנשים שיביאו לכאן, ובהם סיום מלחמת העולם הראשונה.

כך אכן קרה, ובמקום ההתגלות נבנתה קפלה

ופעמיים בכל שנה צלייני כל העולם עולים לרגל אליה.

מדי ערב  נערכת כאן תהלוכה המונית עם נרות  דולקים,ותפילות -

גם אנחנו היינו שם והתרשמנו באחד הלילות.

(אגב, חשוב לציין כי בכל רחבי המדינה

מסומנים חיצים המראים את הכיוון לפאטימה,

ראו מה גדול כוחה של אמונה!).

 יום 4

 

למחרת ליל כל הקדושים יוצאים לעבר באטאליה,Batalha)

לביקור בכנסיית "מריה של הניצחון", שכבר שמענו עליה -

כנסייה גוטית פאר-אקסלנס כבירה ומרשימה

בה קיבלנו שיעור מאלף על סגנונות הבנייה.

בתחתית הצלב באות "ע" העברית ו"אי" האנגלית ניתן להבחין –

זה רמז לתחילת שמו של המלך מנואל הראשון – והמבין יבין...

ונוסעים לקוימברה, העיר האוניברסיטאית הנודעת

עם האוניברסיטה והספרייה העתיקה הבנויה לתלפיות –

יופי של מקום לקנות דעת!

בדרך  ליער בוסאקו ((Bucaco עוברים בלוסו,)Luso) עיירת מרפא,

ובמעין הנובע ממלאים את בקבוקינו שיהיה לנו לבריאות

ולוגמים מלוא הפה.

יער בוסאקו בן מאות שנים בו נטועים עצים מכל העולם

כיף להלך בשביליו, אפילו בקצתם אם לא בכולם

ויש בו ארמון רב תפארת עם גינה מעוצבת

שפעם היה בקתת הציד של אחרון מלכי פורטוגל

והיום מלון חמישה כוכבים שלא ניתן בו לשבת. כמה חבל.

ממשיכים לאויירו, עיירה דמוית ונציה פחות מיותר,

משוטטים קצת בעיר העתיקה לאורך התעלות

כי "לחוף החדש" הסמוך צריך למהר,

להתרשם מהבתים המודרניים הלבושים כותנות פסים

והיישר לפורטו את דרכנו עושים.

יום 5

יום השבת מוקדש כולו לפורטו בירת הצפון הבכירה,

עיר גדולה עם שתי ערים נלוות משני צידיה, ששווה להכירה:

מתחילים בהיכל המוזיקה דמוי היהלום, המודרני והמשוכלל

שמתאים לכל פעילות מוזיקלית לכל גיל ולכל קהל,

רק שמענו הכל אודות האקוסטיקה ואיכויות הצליל,

מזלנו שמאיר שלנו שר למריה שלו, ואת המצב הציל...

מכתתים את רגלינו בין קתדרלות עתיקות גדולות מימדים עד לבלי הכיל

בין מבנים גותיים לרומנסקים ובארוקים לומדים להבדיל

מטיילים בגן הקריסטל השמור והמטופח

עם שדירת התירזות המצילה והדולבים החולים,והכל יפה כל כך

מתצפתים על נופי העיר היפה מכל מרפסת וכיוון,

הולכים בסימטאות הצרות וקצת נחים במדרחוב לשם גיוון

עד שמגיעים לגדות  הנהר דואורו ההומות אדם

שבת היום ולבלות, לשמוח וליהנות יוצא כל העם.

ואנו מתערבבים בהמון וחשים את דופק העיר

וצוהלים עם הכלות והחתנים הטריים שאת שמחתם קשה להסתיר.

לקראת ערב עולים על סירה בדואורו לשוט –

עד לשפך הנהר לאוקינוס, הלוך וחזור, שיט רגוע ופשוט.

ומתיישבים במסעדה על גדת הנהר לארוחה טעימה ודשנה

שמאחרת לנו מאוד את שעת השינה,

כי עוד צריך לעלות על הגשר שמחבר בין שתי הערים

ולצפות בנוף הנהר וחופיו המוארים.

עייפים ושבעים למלוננו מגיעים לקראת חצות

בתחושה שהצלחנו את פורטו לחוש ולמצות .

 . יום 6

היום יום ראשון, שבת של הנוצרים

כמעט הכל סגור, בבארסלוס (Barcelos) עוצרים,

זאת עיר התרנגול, הסמל של פורטוגל

כי כאן , מספרים, צליין אומלל הודות לתרנגול ניצל,

הוא הואשם בגניבה כאן, בבארסלוס והשופט שבעיצומה של ארוחתו היה

דן אותו מיד למוות בתלייה...

הצליין טען שההוכחה לחפותו תהיה כאשר העוף שבצלחתו

יקום לתחייה ויקרא את קריאתו.

וכך היה, וסאלאזאר הדיקטטור הכל-יכול

קבע שסמל פורטוגל יהיה התרנגול!

 

צופים מראש המגדל שבכיכר אל הנוף המעורפל, הפסטוראלי

השוק היום סגור בגלל מרוץ הראלי

אי אפשר לקנות תרנגולים או דברי אמנות נאים

רק ליהנות משלוות השבת ומזג האוויר הנעים.

נוסעים לבראגה,(Braga) "עיר הבישופים" וההייטק הקדושה

עולים בקרונית לגבעה ש"כנסיית ישו הטוב"((Bom Zesus ניצבת בראשה

נהנים מיפי הכנסייה והמראה הנהדר

ויורדים 581 מדרגות בוייה-דה-לורוזה לתחתיח ההר.

נפרדים מבראגה היפה ונוסעים לפונט-דה-לימה,(Pont da Lima)

עיירה שלא הייתה בתוכנית ונוספה והתברר לנו למה:

עובר בה נהר גדול עם גשר רומי שלם

פסלים יפים, יריד קטן, אווירת שבת – ביקור משתלם!

ונוסעים לכיוון פארק ג'רש הגדול ביותר בפורטוגל

בחבל מיניו שבצפון-מזרח בדרך ירוקה ויפת נוף יוצאת מן הכלל

בג'רש, עיירה עתיקה, שקטה ורוגעת ליד קלדו הנהר

מתמקמים במלון בניחוח של פעם, צנוע ופשוט, ממש נהדר

מקבלים בארוחת ערב מנות טעימות בכמויות אסטרונומיות לרעת הכרס

וישנים כמו תינוקות לצלילי הנחל הסמוך שמנעים לנו שירי ערש.

יום 7

הבוקר עולים באוטובוס קטן ונמהר

במעלה פארק ג'רש מתפתלים עד ראש ההר

ומשם מתצפתים על הנוף המרהיב

של נהר הקלדו הכחול והמון הכפרים סביב,

מזג האוויר נהדר והראות ממש-ממש מעולה

וזה הודות למאיר שנכנס כל הלילה לפעולה

ושיכנע את מריה הקדושה שתדאג לראות טובה

כי כבר למדנו שיש לו איתה סוג של סיפור אהבה...

וממשיכים לגימראיייש, המקום בו אלפונזו הנריקה המהולל

המלך הראשון, הכריז בשנת  1139 על הקמת פורטוגל,

זו עיר עתיקה עם כנסיות וכיכרות ופסלים וכל מה שצריכה מדינה

מקום יפה וראוי להפסקת צהרים מזינה.

ממשיכים לאמראנטה שליד הנהר, גם בה יש כנסייה יפה וקהל

ומשאית אחת שהידרדרה  וצנחה לה על פרייבט אומלל.

ומין עוגייה פרובוקטיבית שנמכרת שם בדוכנים

שלא משאירה אף אחד אדיש, ויש לה קונים....

וממשיכים בדרך הררית ויערות וכבישים נהדרים

לאאורוקה הפרושה לה בשיפולי ההרים

יש בה מלון פשוט וצנוע עם ארוחת ערב דשנה

וצונחים מותשים לזרועות השינה.

  יום 8

היום אנו מטיילים בעמק הדואורו,(( Vall do Douro הפורה ביותר בפורטוגל

המאופיין בטרסות הכרמים שבו שיוצרות מראה יוצא מהכלל.

ראשית, כשפני ניסיון של תמי אנו בודקים לה אתר חדש:

הליכה על גשר תלוי שקוף(Arouca Bridge) מעל ערוץ הפאיבה, אתגר של ממש 516 מטר אורכו ממצוק למצוק

מעל 100 מטר גובה – שבא לך לצעוק,

אבל המראות מתחת ומהצדדים כל כך מרגשים

שאת הנדנודים אנחנו כמעט לא מרגישים.

על שפת הפאיבה נרגעים בארוחת פיקניק בחסות איילה

ומקנחים לטובת העיכול, לאורך הנחל בהליכה רגועה וקלה

ונוסעים בדרך מפותלת ומיוערת אך די טובה

לקינטה דה פשקה (  Quinta da Pacheca) המייצרת את יינות הפורט  –

יופי של חווה!

יש לנו שם סיור שיווקי עם מדריכה חביבה

שנותנת יינות לטעימה ביד נדיבה,

כולם משתכנעים שיינות הפורט אכן מצוינים

ובחנות המפעל קונים וקונים...

 עוברים בפסה-דרגואה (Peso da Regua)בירת עמק הדוארו היפה

ולא מוצאים בה שום מקום לשתות קפה!

אז נוסעים הלאה לאורך ערוץ הנהר

מימין ומשמאל טרסות כרמים עד ראש כל הר,

בתחנת הרכבת של העיירה פינייהו Pinhao))לרגע עוצרים

לראות אריחי קרמיקה נאים המתארים את הווי הבוצרים

וממשיכים לטראנקוסו Trancoso))  דרך כרמים וכפרים

עד למלוננו אליו מגיעים לעת ערב גמורים.

 יום 9

מתעוררים לבוקר גשום וקר

בו הולכים לסיור בעיר העתיקה מצוידים מפני המטר,

לומדים כיצד את בתי הנוצרים החדשים לזהות

באמצעות הצלבים המשונים החרוטים על הקירות ומשקופי המזוזות,

שיעור מאלף ומרגש על יצירתיות ייחודית

הממציאה פטנטים לשמירה על זהות יהודית.

נוסעים לוילאר פרמוזו ( Vilar Formoso)על גבול ספרד-פורטוגל

לביקור במוזיאון חדש בעל חשיבות יוצאת מהכלל

לכבוד אריסטידיס דה סוזה מנדס, חסיד אומות עולם

שהציל אלפי יהודים שהצורר הנאצי חרץ את גורלם.

בדרך דרומה, למונסנטו,Monsanto)) ההר הקדוש

הגשם פוסק והעננים מתפזרים כולם חפויי ראש מהכביש

וזאת הודות לאילנה, עוצרת הגשמים הבכירה

שנישלה את מאיר של מרים שנרדם בשמירה...

אל הכפר העתיק השוכן בתוך יער של בולדרים מעפילים,

משוטטים בסימטאות התלולות ומיפי הנוף מתפעלים.

שמחים ומאושרים שמזג האוויר כל כך השתפר

נוסעים לעבר הרכס הגבוה ביותר

שהוא   פרוש לו בכיוון מערב

וידוע בשם "רכס הרי הכוכב".

מעפילים לאיטנו לפסגה הגבוהה ביותר בפורטוגל

1993 מטר גובהה והנוף ממנה כנראה יוצא מהכלל,

אלא שאנשי הגשם שלנו, שניהם, שוב נרדמו בשמירה

ומיד נכנסנו לתוך גשם וערפל איום ונורא...

תמי מסבירה בדייקנות מה שאנחנו רואים כביכול

ואנו רק מתפללים שנהגנו לא יסטה מהכביש לימין או לשמאל...

וכך, במקום מהנוף היפה וההר הפורח ליהנות

אנו מוצאים בפסגה מקלט בקניית גבינות ונקניקים בחנויות...

וכשנוחתים בשלום בעיר קוביליה (Covilha)שבתחתים ההר

הגשם חלף הלך לו, ועוד יום עמוס נגמר.

 יום  10

היום יוצאים לדרך לכיוון קשטלו ברנקו Castelo Branco))בגשם שוטף

כשערפל כבד את כל הנוף סביבנו עוטף,

העיר עתיקה מימי הרומאים ובראשה המבצר הלבן

וידועה בזכות גן הבישופים שבה המלא בפסליהם – יופי של גן!

גם התפללנו בכנסייה והגשם פסק ועלה המורל

ואפשר להתרשם מהנוף כל הדרך לאלמורל(Almoral):

גבעות נמוכות שופעות עשב, שיחים וכרי מרעה

עדרי כבשים ופרות לרוב – מה יפה המראה!

והנה לפנינו המבצר בן המאה השתים-עשרה

הניצב בתוך נהר הטז'ו – חתיכת נהר!

פעם עבר כאן הגבול, היום אין בו כלום -

פשוט מונומנט יפה וראוי לצילום!

ועכשיו ממשיכים בנסיעה ארוכה לעיירה ההיסטורית תומרTomar))

שיש בה הרבה מה לראות, מה יש לומר:

בעיר העתיקה מתרשמים מבית הכנסת מהמאה ה-15 ששופץ בזמן האחרון

יש בו אקוסטיקה נהדרת ואנו שרים "מי האיש" במלוא הגרון,

ועולים למבצר/מנזר הטמפלרי, הגדול במבצרי פורטוגל כולה -

ראשיתו במאה ה-12 ויש בו ייצוג לכל סגנונות הבנייה ותחזוקה מעולה.

בתומר אנחנו לנים ויש זמן לשוטט בעיר החביבה והנעימה

ולצפות במדרחוב בתהלוכה דתית מושקעת ומרשימה.

 יום 11

היום אנו נפגשים בעיר קשטלו-דה-וידה Castelo de Vide))עם קרולינו החביב

צאצא למשפחת אנוסים, איש רב פעלים,ידיד של תמי וג'נטלמן אדיב

המוביל אותנו בעיר העתיקה ברחובותיה הנפתלים,

במוזיאון שהיה פעם בית כנסת, במרתפי האינקויזיציה

ומספר את סיפורו האישי וסיפור "היהודים הנסתרים".

שוב רואים את הצלבים החרוטים ומשקופי המזוזות –

זכייה גדולה היא עם האיש הזה לחוות כל זאת.

נוסעים מזרחה לביקור בכפר הגבוה והציורי מארוואו Marvao))

מוקף חומה ובו מבצר ששווה את הקריאה וואאאוווו!!!

חולש על הגבול בין פורטוגל לספרד

מזג האוויר נפלא והמראה ממרומיו מיוחד!

ורצים אל  פורטאג'ם Portagem)) בנקודת הגבול בין השתיים

ועוברים בהתרגשות על הגשר בו עברו יהודי ספרד ב -1492 .

מדרימים לאבורה,(Evora) בירת חבל אלטנזו,

שלפני חמש מאות שנים שגשגה ופרחה

מטיילים בעיר העתיקה,  בקתדרלה ובכיכר

ובמלון גדול מוצאים מנוחה.

 יום 12

בבוקר מבקרים בכנסיית סן-פרנסיסקו

בקפלת העצמות האסתטית והיפה שאומרת לך:

שמע בן אדם. האט!

גם אתה תגיע לכאן בבוא העת....

יוצאים לדרך בכיוון מונסראז (Monsaraz)בנופי אלטנזו הפתוחים,

אלוני שעם לרוב, זיתים, גפנים וכרי מרעה שטוחים

נכנסים למפעל של עיבוד קליפת עצי השעם

ובו חנות עם שפעת מוצריו, הכל בטוב טעם.

במונסראז, עיירת גבול נאה יש – איך לא? – מבצר

ממרומיו נשקף נוף אגמים נהדר

ובמרכזו יש זירה למלחמת פרים פעילה,

והכפרון שלצידו ציורי ונחמד, חבל על כל מילה!

כה נחמד להלך סביב-סביב על החומות

ובמבט אחד מספרד ופורטוגל ליהנות.

במעין תחושה של חזרה הביתה ממהרים לליסבון הבירה

כדי להגיע למלון ולהתארגן להופעת פאדו במועדון עם סעודה עשירה,

ואמנם קיבלנו שירת פאדו במיטבה מפי ארבעה זמרים נהדרים

בליווי שלוש גיטרות פורטוגליות מרעידות מיתרים.

היום יש חג גדול בפורטוגל והמוני חוגגים מסיבה משונה -

יום הולדתו של המשורר הלאומי קמויש – איזו מדינה!

הצפיפות ברחובות עצומה, הכיכרות גדושות והכבישים פקוקים

בקושי מגיעים לקראת חצות למלון עייפים אך מסופקים.

 יום 13

יום אחרון בהחלט, בו נוסעים מערבה לרכס הרי סינטרה הקריר

מקום הבילוי והמרגוע של מלכי ואצילי העיר,

עוצרים בסינטרה העיירה המרכזית באזור ההר

מסיירים בארמון המלך אדיר המימדים וההדר

ברחובות מתערבבים עם המוני האנשים שלהם יש חג היום

הצפיפות פה היא באמת דבר נורא ואיום...

נחלצים משם ונוסעים על הרכס לנקודה הכי מערבית באירופה

ששמה בפורטוגזית קבו-דה-רוקה,

מלוא האוקינוס נשקף מרחבת המגדלור

ואפשר לטייל לאורך המצוק הנישא הלוך וחזור,

גולשים לחוף גינשו, עם הגולשים והדיונות ומתרשמים מ”לוע השטן´היפה

ושמחים מאוד שלשטן בטיול הזה לא פתחנו פה...

עוברים בעיירת הדייגים שהפכה לעיירת נופש נוצצת, קשקייש

מסיירים בה קלות, אין זמן לאכול אז מסתפקים במה שיש.

חוזרים לליסבון להשלמות אחרונות וריקון הארנק

מתמקמים באקספו 98 שהפך למרכז קניות ע-נ-ק!

עושים שיחת סיכום טיול קצרה ויאללה, לשופינג אחרון

וכדאי גם משהו לאכול בטרם עולים על האווירון.

  אפילוג

הנה תמו להם שלושה-עשר ימי טיול יפים ועמוסים

בפורטוגל של התגליות, הנושמת היסטוריה וסיפורי אנוסים,

נופים מגוונים, בתים לבנים עם גגות אדומים

רכסי הרים ירוקים, נהרות, אגמים,

עמקים פוריים, ערים מעתירות

כנסיות, מנזרים, מבצרים וטירות,

חופי אוקיינוס כחולים וקיני חסידות על עמודי חשמל

פריחת סוף אביב יפה ומזג אוויר יוצא מהכלל,

אנשים חביבים, אדיבים ומסבירי פנים

והכל נקי ואסתטי, ובכל מקום שירותים מצוינים –

נעמת לנו מאוד פורטגל המתויירת

נתגעגע אליך גם בארץ אחרת!!!

 

ואין מילים לשבח ולהלל את הקבוצה שלנו המיוחדת

שמאוסף מקרי של אנשים הפכה ליחידה מלוכדת,

כמו שעון שוויצרי עומדת בלוח הזמנים,

כולנו אנשים צמאי דעת וסקרנים.

רוצים הכל לדעת

בכל דבר לגעת

לחוש ולחוות עוד ועוד

להכיר מקומות ואנשים –

ובערב, במלון נופלים אפיים מותשים...

ואין לזלזל בכוח הקנייה שלנו המוכח,

כלכלת פורטוגל אותנו ודאי לא תשכח...

אז במקום להמשיך לשבח ולהלל,

פשוט אומר:

עם אנשים כמותכם כיף בחו"ל לטייל!

 

וגם נומר תודה לז'ואווי נהגנו האלגנטי והמיומן

על אדיבותו, נדיבותו ונהיגתו המושלמת –

חבל על הזמן!

 

אך מעל כולם נודה למדריכתנו תמי האחת והיחידה,

רבות שמענו עליך,אך המציאות עולה על האגדה –

הרוגע, השקט והסדר בהם את מובילה את הקבוצה,

תשומת הלב לכל אחד ואחת והיכולת לתת מענה ועצה

לצד הידע העצום וההיכרות העמוקה עם פורטוגל

יוצרים חוויית טיול יוצאת מהכלל.

נכון, בעוונותינו לא כולנו שולטים בכל סגנונות הבנייה השונים

ובין הרומנסקי למנואלי, לגותי ולברוקי מבלגנים

ובהרצאותיך בדרכים הארוכות לרוב מנמנמים,

אבל תאמיני לנו, תמי, שאנחנו תמיד מתעניינים!

אז תודה לך מכל הלב תמי הנהדרת,

עם או בלי ערכות שמע – לא נחליפך באחרת!

 

כך, עמוסי מזכרות, מתנות, תמונות וחוויות מעל המותר,

נשובה לבתינו בשלום ובשמחה רבה

וכבר-כבר-כבר נתכונן לטיול הבא!