באוקטובר 2017 יצאתי לתור את בולגריה ומקדוניה עם קבוצת מטיילים מהאיזור שלנו וכמה נספחים מרחבי הארץ. פרט למטיילת אחת כולם קיבוצניקים, שאת חלקם אף היכרתי מטיולים קודמים, כולל המדריך דני אשכרי מהזורע.
הטיול היה בדגש טבע, ובעיקר שלכת, עם הרבה הליכות רגליות בשטח עצמו. במהלך הטיול כתבתי יומן מסע מחורז ומפורט שכולל את המקומות, האתרים, ההתרחשויות והחוויות, והכל בזמן אמת. זו הדרך שלי לחוות את הטיול ולהפנים אותו על כל היבטיו. וכך הוא נשאר חרות בי ולא רק בתמונות הרבות שצילמתי.
וזה היומן שכתבתי:
סתיו בלקני
יומן מסע מחורז לבולגריה ומקדוניה/קבוצת דני אשכרי/אוקטובר 2017
יום 1
בתום לילה קצר-שינה
במיוחד
מתקבצת בנתב"ג
קבוצת דני אשכרי כאיש אחד
לטיסה ישירה לסופיה
הבירה באל-על
לטיול בבולגריה
ובמקדוניה שאמור להיות לא קשה ולא קל.
אחרי שנטענו באווירת
הקודש של יום כיפור
קופצים לבית הכנסת
הגדול של סופיה לביקור
מהפאר וההדר בו
מתרשמים עד מאוד
ועוזבים את סופיה עם
טעם של עוד
ויוצאים דרומה לעבר
שמורת רילה Rila))המיוערת
לביקור במנזר המפורסם
ובכנסייה הנהדרת
ומיד יוצאים לניסוי
כלים ראשון במעלה נחל שוטף
ורואים מי בינינו
בכושר ומי מיד מתעייף,
ולקינוח נוסעים
לבנסקו, (( Bansku
עיירת הסקי שבלב הרי
פירין הנישאים
משוטטים בסימטאות
השלוות
ואוכלים במסעדה
בולגרית אוכל מאוד טעים.
יום 2
אחרי לילה ארוך
ומרגיע את הנשמה ואת הגוף
יוצאים להרים הנישאים
אל פסגותיהם לעוף,
בעזרת רכבל כיסאות
מאוד לא בטוח
כשאל מראות הנוף
היפים והאוויר הקר ליבנו המפרפר פתוח,
צועדים במשעול התלול
אל ראש ההר שמעל לאגם
וחוזרים לבקתת באזבוג
(Bazbug)להתאושש
עם מרק ושוקו חם.
אחרי ארוחת פיקניק
חטופה בכיכר העיירה המנומנמת
מעפילים שוב ההרה
לבקתת ויחרין שמעל בנסקו ממוקמת,
מיטיבי הלכת מטפסים
עד לאגם אלפיני נסתר
ונהנים מאוויר הפסגות
ונוף פיריני נהדר,
ובדרך למטה דני לוקח
את החבורה מפל שוצף ביער לראות
אך אבוי, שוד ושבר! –
עלינו על קן של צרעות...
מבוהלים וכואבים
בורחים לאוטובוס ולמלון רצים
לבדוק נזקים ולברר מה
שלום הנעקצים,
ויוצאים להירגע בשיטוט
ברחובות העיירה הציורית
לאכול אוכל מקומי
וליהנות מלהקת צוענים בולגרית.
וכטוב ליבנו במאכל
ובמשקה ולמרות הכל
על אפן וחמתן של
הצרעות אנו יוצאים במחול!
יום 3
היום עוברים למקדוניה
השכנה ממערב
אך עד לסקופיה הבירה
הדרך עוד רב,
נוסעים בנופים חסרי
עניין בדרך קופצנית
ונעצרים במסעדת דרכים
שמתנהלת באיטיות רצחנית,
למזלנו גילינו
שהרווחנו שעה שלמה בשל שינוי הזמן
ואפשר להמשיך לנוע
בשקט בלו"ז המתוכנן.
ואז מתברר שהמרכז
היהודי בסקופיה בשל שיפוצים סגור,
אבל דני כמו דני,
מסדר לנו בכל זאת סוג של ביקור,
רואים את הסרט
התיעודי ואת הקרון המצמרר
ונותר עוד מספיק זמן
לשוטט במרכז העיר המפואר
וברובע התורכי לבקר,
ובערב, אחרי סעודה
דשנה עם להקת נגנים משובחת ואוכל מגוון
חוזרים למרכז המואר
שבלילה משכנע עוד יותר
שמקדוניה היא מוקדון
האמיתית ולא יוון!
יום 4
היום ערב סוכות
המוקדש כולו לטבע
אשר על כן יוצאים
מהמלון בדיוק בשמונה ורבע
לקניון מטקה Matka))
הרחום העוטף במימיו אגם
הולכים לאורכו באיזי
הלוך וחזור גם
ומצטיידים במזון
לפיקניק אפילו ליומיים
ונוסעים בדרך מיוערת
ויפה לשמורת מברובו Mabrovo))
עתירת היערות והמים
ליד האגם המלאכותי
הגדול והיפה
עורכים פיקניק שיש בו
הכל, חוץ מקפה,,,
לצרכי עיכול בעיקר
במעלה הנחל כדאי מאוד ללכת
ועל הדרך ליהנות
מסימניה הראשונים של השלכת.
נסיעה מטריפה במורד
לאגן הניקוז של הדרין ((Drin,עוד
נהר,
נקטעת לביקור פתע
במנזר של מיודענו
יוחנן המטביל על צלע
ההר,
ממשיכים בנסיעה במורד
השמורה הנפתלת
עד אגם דבר(Devar)היפה
היום עוד ארוך אז אל
מול הנוף שותים כוס קפה.
נוסעים עוד כברת דרך
הררית עד סטרוגה, (Stroga)
בואכה אוכריד,(Ochrid)
משם
אמורים היינו לראות
את מוצא הדרין השחור מתוך האגם,
אבל נגמר לנו היום
וכבר ממש מאוחר
וממילא צריך להשאיר
משהו גם למחר...
יום 5
הבוקר מתחיל בביקור
בסווטי נאום (Sveti Neoum)
(נחום הקדוש בשבילנו)
אתר מקודש לנוצרים
ומטופח להפליא, כן עלינו!
ויש בו גם שיט חביב
בסירות הקלות עם שייטים חסונים
למעיינות הרבים שאת
אגם אוכריד מזינים
ומעפילים לרכס
גליצ'יצה ((Galichitsa,
שבין שני האגמים מתרומם
ונעצרים מדי פעם
לתצפיות מרהיבות על הנוף המהמם:
אגם אוכריד מצד מזרח
וממערב אגם פרספק ((Persepek
הבאים בימים
שניהם רחבי-מידות
ומאוד מאוד מרשימים!
אחר-הצהריים מגיעים
לאוכריד, העיר מהסרטים
שיש בה הכל - חוץ משירותים...
מעפילים בסערה למצודה
העותומאנית המתנשאת מעל לעיר
וגולשים לתיאטרון
הרומי לפוש מעט ולשאוף אוויר
ולבסוף מסתובבים
באופן חופשי במדרחוב, בטיילת או בבזאר
כל אחד על פי טעמו
אשר ליבו יבחר,
כאשר מתקבצים לבסוף
ליד הדגל וכל אחד על בחירותיו מספר
איש אינו שם לב
שמדריכנו דני אצל ספר (מצרי) הסתפר..
יום 6
משכימים קום ליום ארוך של נסיעה לבולגריה כל הדרך חזרה
יום שצריך לעבור אותו פשוט כי אין ברירה,
תחנה ראשונה היא בביטולה (Bitula)
עוד עיירה ללא שום דבר ייחודי
פרט לבית הקברות הישן והמשתפץ שבמפתיע כולו יהודי.
אחריו פשוט נוסעים בכיוון כללי מזרחה
עוצרים מדי פעם בתחנות דלק לטובת השלפוחית שלרגע לא נחה
ומי שלא נרדם רואה מדרונות מיוערים בצבעי שלכת
בנופים שכדאי מאוד לשעה קלה בתוכם ללכת
ועמקים נרחבים עם גידולי ירקות ונשירים
שבצבעי שלכת אדומה לכבודנו בוערים,
עד אשר מגיעים בשעה טובה לגבול הבולגרי
מזיזים את השעון שעה קדימה והיידה, ממריאים!
לאן? לכפר מלניק ( Melnik)שבו נולד ספרטאקוס הנודע
ויש בו גם מלון נחמד וכמובן – מסעדה
היום יום שישי ויש יום הולדת לדוד ולמרים
לכבודם זוללים חזיר ושתי עוגות
שותים לחיים ומצב הרוח מרומם!
יום 7
היום נוסעים באיזור
טרקיה ((Terakia
המאופיין בתצורות של
אבן חול
היוצרות מראות נדירים
שמזכירים פירמידות כביכול,
אבל הבוקר גשום וקר,
כמובטח, ואנו עורכים ניסוי כלים
כשלמנזר רוזן (Rozen)הצנוע
חמושים במטריות ומעילים עולים,
וממשיכים לנוע בינות
הרים נישאים
עטופי עננים שבעדם
קטעי נוף ושלכת לרגע נראים.
מגיעים לכפר המבודד והמצולם
קובצ'יביסטה (Kovachevista)
הממוקם בצלע ההר
מאוד ציורי ועתיק עם
מסעדה ביתית ונשקף ממנו נוף נהדר,
ונוסעים הלאה בנוף
משגע בו מככבת השלכת
עד שלמרות הגשם
הטורדני כולם יוצאים מהמידיבוס
ומתחילים פשוט ללכת...
עם ערב נוחתים בעיירה
דווין, (Devin)המייצרת מים זכים
ולילה אחד במלון גדול
של חמישה כוכבים מתפנקים!
יום 8
לאחר היום המתסכל
שנגמר במלון מפנק במיוחד
קיווינו למזג אוויר
מתחשב ויותר נחמד
ויצאנו לטיול בוקר
בלי יותר מדי ציפיות
אך זכינו להליכה
במסלול אקולוגי קסום
עם גשרים תלויים ותצפיות
והמשכנו למערת
הנטיפים הארוכה בבלקן,
יגודינה (Yagodina)הנודעת
שכבר ראינו יפות
ממנה, אך הדרך אליה משגעת
ומזג האוויר שבינתיים
הלך והשתפר
סייע לנו בכפר
המסורתי והציורי
שירוקה-לוקה ( Shiroka Laka) לבקר
וכאן, בגבהים של
אלפיים מטר ומזג אוויר חלומי
מעוצמתה של השלכת
כולנו המומים
והולכים כסהרורים
בקניונים העמוקים והגאיות
מצלמים ומצלמים
ועינינו אינן שבעות מהמראות.
אבל השיא עוד לפנינו,
מעל פמפורובו Pamporovo))
ממש בשיא הגובה
כולנו מסירים בפני
דני את הכובע:
כל יער האשוחים שעל
ההר עוטה שלג לבן
ואנו אצים-רצים לעבר
תצפית על הגבול עם יוון
ובאור בין הערביים
המראה כה מרהיב –
פשוט אין מילים לתאר
את היופי סביב!
יום 9
עוזבים את המלון
בפמפורובו שאפשר לעשות בו הכל
(רק בהחלט לא מומלץ שם
לשבת לאכול!)
ויוצאים לנשום את
אוויר הפסגות הצלול
בהליכה מאתגרת אל
מרומי עמודי אורפיאוס
הצופים אל הנוף שממול
ואחר כך נוסעים בדרך
יפה לאורך קניון עטוף שלכת
עד לנקודה ממנה
פשוט מוכרחים לקום וללכת.
מגיעים למנזר בצ'קובו
( (Bachkovo,
שכשלעצמו שווה ביקור
מבחוץ ומבפנים
ומקדישים שעה ארוכה
לטיול יפהפה ביער וגם קניות בדוכנים.
אחרי הצהריים מגיעים
לפלובדיב ( Plovdiv)ומסיירים בחמודותיה
ובערב חוגגים את סיום
הטיול באחת ממסעדותיה -
מסעדה ענקית, מסוגננת
עם להקת פולקלור קופצנית במיוחד
כבר לא היה לנו כוח
לרקוד איתם אז השארנו אותם לבד.
יום 10
עוזבים את פלובדיב
היפה וחוזרים להרים
עד הרגע האחרון לחוש את הטבע
ואת הדם להזרים.
באתר הסקי הנמוך
בורובץ (Borovets)
הולכים ביער בשלג
שנותר משלשום
ונזהרים מאוד לא
להרגיז שוב את הצרעות
פן יהרסו לנו, חלילה, את היום.
בשיפולי הרי רילה,
בהם התחלנו את המסע הקסום,
עושים טיול אחרון
בהחלט אחרי פיקניק שימשי עם שיחת סיכום
וגולשים לסופיה לראות
בה את מה שהזמן עוד יאפשר,
קצת קניות ונישנושים,
ולשדה התעופה ממהרים
את המטוס הביתה לא
לאחר.
אפילוג
היה לנו טיול סתווי
מעניין ומאתגר
בו חרשנו במו רגלינו
את בולגריה ומקדוניה פחות או יותר,
ראינו את השלכת הולכת
ומאדימה
במדרונות ההרים ועל פני
האדמה,
ביקרנו בכפרים
ציוריים הדבוקים על צלעות ההרים
וראינו שילוב של עבר
הווה ועתיד בעיירות ובערים
ובכל מקום ואתר בנקודה
היהודית נגענו
כדי שתמיד נדע לאן
אנו הולכים ומאין הגענו.
התארחנו במלונות
טובים ואכלנו במסעדות מגוונות
רק בצידי הדרכים
חווינו פה ושם כמה אי הבנות...
ומזג האוויר? הפתיע
בגדול
וגם כאשר יום אחד
נדפקנו, התברר שהרווחנו למרות הכל.
ומה נגיד ומה נומר
לטובת הקבוצה?
חבורת קיבוצניקים
מהעמק ומהר שלטיול התקבצה:
ממזרע והזורע,
משמר-העמק, שער-העמקים ורמת השופט,
גלעד ואפילו מקבוצת
שילר ורמת-גנית אחת שהשתלבה בהחלט,
חבורת טיילים מנוסים
שראו עולם מן הסתם
שומרת על לוח זמנים
קפדני ומצב רוח מרומם
ומקבלת כל דבר מטוב
ועד רע
כחלק בלתי נפרד מהטיול
ולא כגזירה
ובראש החבורה צועד
בגאון ובביטחה
מדריכנו ד נ י , המתפקד גם כראש משפחה –
דואג שכל אחד יהיה
מסופק ומרוצה,
כל שעה שירותים (צריך
או לא צריך) מוצא
מנהל את הטיול כאילו
זה נוף מולדתו
ומגיע לכל יעד
בתיזמון שאין כמותו,
מתמצא להפליא בכל
תסביכי הבלקן
וטורח להרצות ולהסביר
ולעשות לנו סדר בבלגן,
בקי בכל הפרטים ותמיד
משכיל ליצור את המכלול –
מדריך שאיתו אתה בשקט
גמור יכול
לטייל ולהרגיש בטוח
גם בארצנו הקטנטונת
וגם ברחבי העולם הפתוח,
(וכמה טוב שיש לו עזר
כנגדו בדמותה של תמי, סגניתו
שמוסיפה עוד סיבה טובה
לטייל דווקא איתו).
ולצידו – מ ר י ן , שמטעם השלטון הבולגרי אותנו מדריך
מסביר, מארגן, ובמאור
פנים דואג לכל מה שצריך,
והמוביל הלאומי ב ו ב י , נהגנו המצוין,
שמלהטט עם המידיבוס
שלו ומגיע לכל מקום בבטחה ובזמן,
כל אלה יבואו בזאת על
הברכה והתודה –
עשיתם, חברים יקרים,
יופי של עבודה!
אז נברך
שהחיינו וקיימנו והביאנו הביתה בשלום,
אחרי
עשרה ימים שהיו לא פחות מסוג של חלום.
היו
שלום, חברים, ולהתראות בדרכים
כי זה מה
שכולנו, כנראה, לעשות מוכרחים!
ס ו ף