אחרי 40 שנה ניגשנו לשיפוץ חדר-האוכל הישן והטוב שהזדקן מעט והיה זקוק למתיחת-פנים רצינית. השיפוץ העמוק תוכנן לחצי שנה, מפסח עד ראש-השנה, והיה צריך למצוא פתרון סביר להסעדת כל הקיבוץ במשך כל הקיץ עם מינימום זעזועים. לשם כך הוקם אוהל גדל-מידות על הדשא הצמוד לחדר-האוכל, עם חלל אכילה גדול, ובצמוד לו אוהל קטן יותר עם חדר-הגשה ומטבח קידמי, את האוכל המשיכו לבשל במטבח שלא שופץ, והמזון הועבר לאוהל בתנורי חימום ועגלות.
למרות החששות הכבדים שליוו את החברים, במיוחד הוותיקים שבהם, כיצד נעבור את הקיץ הלוהט והארוך בתנאים חלוציים כאלה,לצד ביטחון בצוות המוביל, גיוס של הרבה אופטימיות וציפייה זהירה למשהו חדש ומרענן באווירה הקיבוצית למודת השיגרה, - הכל עבר בשלום ובהצלחה יתרה! וזאת על אף העובדה שהשיפוץ התארך מעבר למצופה ונמשך לו כמעט עד חנוכה...
אין ספק שתקופת האוהל תיחרת עמוק בזיכרון הקיבוצי כחוויה שהיטיבה עימנו, ועוד איך!
עם המעבר להיכל המחודש, שאין כמותו ליופי ולנוחות, נערכה מסיבת פרידה לאוהל, בה נאמרו מילים נרגשות ודברי תודה וברכה לכל העושים במלאכה.
הנה השיר שכתבתי לכבוד המאורע המרגש:
מזמור לחדר-אוהל
מי ימלל ומי ימנה גבורות חדר-אוהל
אשר קם להושיענו לעת שיפוץ חדר-האוכל
ושבעה חודשים תמימים, מאייר עד כסליו
שבה בקיסמו כל עין ולב,
צלח בשלום את גשמי הסתיו
וארבעה חגים גדולים אירח בין כתליו,
בחמסינים של הקיץ עמד ממש בגבורה
ואפילו הבריח את הסועדים החוצה בשל המיזוג הנורא...
בשעריו נכנסו ובאו כולם להיפגש ולאכול
ומהר מאוד התברר שגם את אורחינו הרבים להכיל הוא יכול!
נכון, הרעש בארוחות היה ללא נשוא לעיתים
והילדים המתרוצצים הרעידו את אמות הסיפים,
מהכלים החד-פעמיים האוכל לרוב נשפך
ואף הספיק להתקרר כל הדרך מהמטבח,
ולפעמים היה צפוף מדי בערבי שישי
ולעומת זאת בערבי השבוע כמעט ולא היו אנשים...
אבל אבל אבל - יש לשבח ולהלל את הצוות המסור ש -
על מנת להבטיח שהכל ידפוק כראוי עבד כל-כך קשה
וסחב וגרר והביא והעמיס משם לכאן
ובישל ורחץ וטרח ודאג שהכל בזמנו יהיה ראוי ומוכן
ואת מובילי הפרויקט שחשבו על כל פרט
ודאגו לכניסות וליציאות ולחניות ובפרט
לאוכלוסייה הוותיקה שתוכל לסעוד בביטחה
היטו אוזן קשבת וגילו הבנה ותמיכה
ולכל חברי הקיבוץ ששמרו אמונים לחדר-האוכל המשותף
ובאו לסעוד באוהל מקשיש ועד טף
שלוש ארוחות ביום כל השבוע, ואגב
בתנאים כאלה זה ממש לא מובן מאליו!
ואחרונה חביבה, למושכת בחוטים ללא לאות
בחריצות, במסירות עם המון רצון טוב ואחריות
הלא היא אילנית האקונומית, האחת והיחידה -
בראש וראשונה לך מ כ ו ל נ ו מגיעה התודה,
עמדת בכבוד וללא דופי במשימה
הפכת חלום למציאות, והתוצאה כה מרשימה!
אז בואו נלבש חולצה לבנה ונשים פרח בדש
ונברך ונתברך בחדר-האוכל המחודש!