הסאגה האיסלנדית מאת שולה שמואלדוטיר (שולה בת שמואל)
יום 1
ב-13
ביולי עם שחר יצאה לדרך ארוכה
קבוצת
מטיילי אקו שנפשה יצאה אל איסלנד הרחוקה,
שבע
שעות טיסה רצופות עד לבירה ריקיאוויק
ועוד
שעה נוספת לאקוריירי(Akureyri) בצפון – ודי, מספיק!
מספיק?
לא בדיוק, כי גיל המדריך
מוציא
את הכוח חסר הכוח לטיול ערב בגשם טורדני – צריך או לא צריך...
גולשים
במורד התלול עד לנמל וכל הדרך חזרה למלון
וכולנו
נופלים שדודים לשינה המיוחלת של הלילה הראשון.
יום
2
היום
נוסעים מזרחה לגודהפוס (Gooafoss), הוא מפל האלים הגועש,
קול
המון המים שבו את הלב הישראלי מרטיט ומרגש
ומדרימים
לאגם מיוואטן (Myvatn) עתיר היבחושים ואינספור לועותיו
המדומים
ומשם
הולכים לשוטט בינות נופי הבזלת של המבצרים השחורים המדהימים.
ובתום
ארוחת פיקניק לפגישת היכרות קצת זמן מקדישים
כדי
לדעת מי ומי הם ומאין נקבצו ובאו כל האנשים,
ובתחושת
אחווה ורעות נכנסים לגיהינום של אלוהים המתעתע
אפופים
באדי קיטור, ריחות גופרית נוראים ובוץ מבעבע.
מציצים
לקלדרה הראשונה בטיול, שמתחתה מפעל גאותרמי ענק הוקם
וטובלים
במימי הלגונה הכחולה של הצפון, בהם כולם באו על סיפוקם
וחוזרים לאגם מיוואטן בניסיון לראות ציפורים,
שלא צלח
אך
הרווחנו טיול שקיעה נעים בסופו של יום מוצלח,
פינלה?
לא בדיוק, כי אחרי סעודת ערב דשנה
גיל
יוזם סיור למתקדמים על שפכי הלבה הסדוקים לפני השינה...
יום
3
עם
בוקר עולים צפונה להוסאוויק (Husavik) לשיט לווייתנים
בתקווה
לראות אחד או שניים, גדולים או קטנים,
עולים
על אוניה קטנה עטופים כהוגן ובסרבלים לבושים
שטים
שלוש שעות בפיורד הארוך מתוחים ונרגשים
ואמנם
– זכינו לפגוש לא מעט ליוויתני האזבק במופע מרשים!
מצטיידים
במזון ליומיים הקרובים ללא ישוב בסופר המקומי בעיר
ויוצאים קצת לשוח בקניון אסבירגי (Asbyrgi) דמוי הפרסה
הוא
הגרנד קניון האיסלנדי הזעיר
וממשיכים
לניאגרה פולס האיסלנדי המכונה דטיפוס (Dettifoss)
אל
מול המפל העוצמתי ביותר בכל אירופה –
עוצמה
כזאת של מים ממש קשה לתפוס!
יום
4
יוצאים
לדרך הכי ארוכה בטיול לעבר אסקיהAskja) ),לב הפעילות הגעשית,
הנוף
אפרורי, שטוח ומשמים ללא שום עניין ממשי
בדרך
עפר קופצנית, טורדנית ומטלטלת
שבין
שפכי בזלת סדוקים למשטחי טוף וולקני מתפתלת,
מדי
פעם בפעם את יובלי היוקסנדה חוצים
וללא
הפסקה קופצים וקופצים וקופצים...
עוצרים
לחילוץ עצמות בנווה המדבר הרדוברייד (Herdubreid) כשם ההר הקדוש שמעליו
ונותנים
כבוד למעין של אייבינגר, פורע החוק שסיפורם רבים נרקמו אודותיו
ולבסוף
מגיעים לאסקיה, היעד הנכסף, ובגשם טורדני ומדכא
שלמרות
הבטחותיו של גיל לרגע אינו מרפה
צועדים
נמרצות חמישה קילומטר הלוך וגם חזור
לראות
שני אגמים געשיים כחולים בנוף השחור
(במימי
הקטן שבהם, שעינו היפה כוסתה בקטרקט משום מה,
אמורים היינו לטבול,
אך
במזג אוויר חורפי שכזה מי בכלל רוצה ויכול?)
חוזרים
צפונה בעברו המזרחי של הנהר
בנסיעה
על אפר וולקני שיוצר נוף ירח נהדר
ועולים
סוף-סוף על כביש נורמאלי לנסיעה מהירה ונוחה
עד
אגילסטארואיר (Egilsstaroir) למלוננו הנכסף לנחלה ולמנוחה.
יום
5
היום,
לשם שינוי, מטיילים בכיף בפיורדים
המזרחיים המפורצים
בנופים
ירוקים של עמקים קרחוניים עטורים בהרים מושלגים וערוצים,
מעפילים
במדרון התלול אל עבר מפל הנגיפוס (Hengifoss) הרם והנישא
נהנים
מקול המון המים ומצעידת בוקר מרעננת לכל מי שניסה,
עורכים
קניות הכרחיות בעיר המחוז ומתיישבים לפיקניק חביב
בשמש
אביבית מפתיעה אל מול הנוף השלו והמרהיב.
מבקרים
במוזיאון הביתי של פטרה אינגנדור המשגע
עם
אינספור האבנים מכל העולם והגן הקסום בו מוצגים אוספיה
ובדרך
הארוכה עד למלון רואים בלגונה המון ברבורי קורא
וסוגרים
מוקדם מהצפוי עוד יום שעבר בטוב – קורה!
יום
6
היום
מזג האוויר לשמחתנו מסביר לנו פנים,
יוצאים
בגיל אל קרחון ואטנאיוקול (Vatnajokull) למסע על גבי אופנועים,
לובשים
סרבלים וכפפות, וקסדות חלל חובשים
ובשורה
ארוכה אחרי המובילה המדליקה את הקרחון בסערה כובשים.
רק
יורדים מאופנועי השלג וכבר על רכב אמפיבי עולים
לשיט
מרהיב בין גושי קרח הצפים במימי הלגונה הקרחונית הכחולים,
ומכיוון
שאין יום ללא הליכה ממשית
אצים-רצים
לשמורת סקאפטפל (Skafteffle) היפה
להעפיל
אל המפל השחור עטור המשושים.
ומתמקמים
במלון במקום עם השם הכי ארוך במפה
(Kirkjubeejarklaustur –קירקיובאיארקלאוסטור)
ונפרדים
מהנהג
שמתחלף
אחרי שבעה ימי נהיגה, כי כאן זה המנהג!
יום
7
הבוקר
מתחדשים באוטובוס קצת שונה עם נהג פולני חביב,
יורק
שמו ולשם שינוי הוא מתקשר עם כל מי ומה מסביב
יוצא
איתנו להליכות באזור לאקי בו רעדה האדמה
ב-1783
בהתפרצות געשית נוראה ואיומה
היום
האזור החבול והפצוע נראה יפה ושלו
רק
הלועות הפעורים, הפיסורות, הקניונים ושפכי הבזלת הפרועים
קצת
צובטים את הלב.
ואנו
צועדים בין מפלים גועשים, מכתשים ונקיקים
ושוטפים
את העיניים בשטיחים אשר פורשים על הסלעים הטחבים הירקרקים
ונהנים
עד בלי די מהפריחות סביב ומהשמש האביבית המאירה
ורק
מייחלים שנדע עוד ימים יפים כאלה באיסלנד הקרה.
יום
8
הבוקר
די רגוע, לא ממש ממהרים
מצפינים
אל האזור שנקרא באיסלנד "מעבר להרים"
הדרך
חוצה מישורים גדולים שבפריחת תורמוסים סגלגלה מכוסים
חולפת
על פני נהרות ונחלים ושלוגיות הפזורות על הרכסים,
בשמורת
לנדמנלאוגר (Landmannalauger) המכונה "ארץ הצבעים", ובצדק
עושים
סיבוב רגלי מסעיר בשביל הררי שתופר כל נקיק וסדק,
מתפתל
לו בין אדי קיטור ושפכי בזלת מרוסקים, שחורים
ומסביב
בכל צבעי הקשת חוגגים ההרים,
ומי
שלא עשה את כל הסיבוב הרגלי המאתגר
טבל
באמבט הטבעי במעיינות החמים – תענוג מסוג אחר.
לקינוח
עולים באוטובוס שלנו שהפך לרכב אמפיבי ממש
לקלדרה
יפהפייה ותצפית מרהיבה על כל האזור – וליורק מגיע צל"ש!
יום
9
בוקר
שבת אפרורי וגשום, אך מתחיל מאוחר מהרגיל
עולים
על מעבורת ושטים לאיים המערביים שמדרום לאי
נוחתים
באי היימאי Hemaey))
היחידי המיושב
ויוצאים
למסעות רגליים לאורך שוליו
ומה
מחפשים? את הפאפינים כמובן, התוכון הימי
הנחשב
באיסלנד כציפור הלאומית
ומוצאים
אותם, ועוד איך, מקננים על המצוקים ועפים
ורצים
על פני המים עם המוני השחפים
ומבקרים
במוזיאון המודרני המתעד את ההתפרצות האחרונה
שהרסה
את רוב העיר והותירה טראומה לפני 45 שנה,
ושטים
בסירה קטנה עם שייט איסלנדי חביב
מקיפים
את כל האי המאורך סביב-סביב
נכנסים
למערות יפות ורואים את הפאפינים מקרוב ככל האפשר
ואפילו
זוכים להאזין לרסיטל לסקסופון והמיית ים בביצוע שייטנו המוכשר,
ולסיום
עולים למקום ממנו הלבה פרצה ושטפה את האי
ומקנחים
במסעדה גדולה שמגישה אוכל מקומי טעים.
יום
10
אחרי
שינה רגועה בצל ההר השחור המאיים להתפרץ שוב
עולים
על המעבורת אל ארץ האם לשוב
ומשוטטים
בין מפלים אדירים שוצפים - סקוגפוס
וסליילנדפוס (Skogafosו-
Seljalandfoss) וקופצים לחוף הדרומי השחור,
שוטפים
את העיניים במראות היפים ו...רועדים מקור...
מתרשמים
ממפל סקאגאר, המצולם ביותר מכל המפלים
חלקנו
עד למרום 62 המטרים שלו מטפסים ועולים
ואחר
הצהריים חוצים בקפיצות נחשוניות את שמורת ת'ורסמורק
(המכונה
"היער של תור") ובעקבות גיל
נכנסים
אל תוך הקניון הרטוב והצר שמו סטאראקאגיל,
רק
מתי מעט מגיעים אל סופו וזוכים לראות את המפל המרשים
הרוב
עשו אחורה פנה, כי העדיפו להישאר יבשים...
יום
11
היום
מסתובבים במסלול הקלאסי שנקרא "מעגל הזהב" בו מבקרים כולם.
מתחילים
בת'ינגוואליר, בו נוסד בשנת 930 הפרלמנט
(האלתינג
– Althing)
הראשון בעולם
פוסעים
בתוך הבקע המפריד בין היבשות בראש מורם
רגל
אחת באירו-אסיה והשנייה באמריקה, ומרגישים כמלכי העולם!
אחר
פוקדים את הגייזר המפורסם הפורץ כל 2-3 דקות כמו שעון
ולא
פוסחים על המפל המפורסם ביותר שנקרא "מפל הזהב" מלא האון
ומגיעים
לחווה חביבה המגדלת עגבניות בחממה
ומפנקת
אותנו בלחם נהדר וצלחת מרק עגבניות חמה
ולקינוח
מזמינה אותנו למופע מלהיב של סוסים איסלנדיים אצילים
בביצוע
חמשת ילדיהם המפליאים לרכב של הבעלים.
ובדרך
לריקיאוויק מזמן לנו גיל שתי תוספות למנה העיקרית של יום נהדר –
עוד
מפל מרשים שהתקינו לצידו סולמות לטובת דגי הסלומון העולים בנהר
והרי
אי אפשר לוותר גם על קלדרה יפה כחולת-עין ועמוקה
שבגשם
שוטף מקיפה אותה בנחישות כל הלהקה.
יום
12
את
היום פתחנו בנסיעה ארוכה בכיוון צפון-מערב
אל
עבר לוע הר געש שיש לצעוד הרבה כדי להגיע עדיו
ואל
פסגתו לטפס במדרון התלול ובחבלים להיאחז
אך
המראה מלמעלה מפצה בהחלט את כל מי ששינס את מותניו והעז –
קרייטר
שלם ועמוק עם שפה עבה
ממנו
נשקף מבט יפהפה על כל הסביבה!
ממשיכים
אל המעיינות החמים השופעים בעולם –
מאה
מעלות צלסיוס של מים טבעיים רותחים,
עושה
ממש חשק להיכנס למרחצאות הסמוכים,
אבל
אין זמן, כי לנוע הלאה מוכרחים
אל העיירה
רייקהולט (Reykholt),
ערש התרבות והספרות הלאומית
לתת
כבוד לסניורי סטורלוסון, שכתב סאגות מפורסמות ונרצח בבריכתו הפרטית,
ומכיוון
שאי אפשר לסיים יום ללא מפל אחד לפחות מן הסתם
הולכים
בגשם ממשי אל המפל בו מצאו שני אחים חסרי מזל את מותם.
יום
13
היום
מוקדש לחצי האי סנייפלסנס(Snaefellsness ) שיש בו הכל:
מפלים,
הרי געש, קרחון, חופים יפים מפרצים וים כחול,
מתחילים
בשיט בין ארכיפלג האיים שמצפון לחצי האי
רואים
שחפים, פאפינים וקורמורנים מקננים על הסלעים,
באמצע
השיט מעלים הספנים פירות-ים טריים מהקרקעית
שנטרפים
חיים כליל על ידי הנוסעים הלהוטים – ממש להיט!
אחר
חוצים את האי מצפון לדרום דרך ההרים
העוטים
ערפל כבד ומכוסים בכתמי שלג צחורים
ומרוב
התרגשות מהשלג והרוח והקור
כמעט השארנו את יורי המרחף מאחור...
וצועדים
באון בין כפרי דייגים על מצוקי החוף הדרומי היפה
וכאות
הוקרה מזמין אותנו גיל לכוס שוקו או קפה.
ונוסעים
עוד שעה ארוכה חזרה לבורגנס, שם מלוננו ממוקם
ומסכמים
עוד יום יפה במזג אוויר מושלם.
יום 14
מתעוררים
לבוקר בהיר שטוף שמש ואורה
ונוסעים
דרך מפרץ הלווייתנים היפה לריקיאוויק הבירה,
יום
שלם מסיירים בעיר לארכה ולרוחבה -
בנמל
הישן והחדש, בבנין העירייה, באגם המרכזי ובכל פינה שבה
ומגלים
גם חוף ים אמיתי עם מים חמימים וחול שממדבר סהרה הובא
ומקבלים
זמן להסתובבות חופשית לטובת הנפש והקיבה,
ולא
פוסחים על סיור מודרך במוזיאון הלאומי המרתק המלמד המון
ובהיכל
התרבות החדש "הארפה", המהם בארכיטקטורה שלו העולה על כל דמיון,
מתמקמים
במלון לשני לילות רצופים – איזו הילולה -
ומציינים
עם ספר צילומים הכולל הקדשות את יום ההולדת של שולה.
יום
15
היום
האחרון לטיולנו מוקדש לחצי האי רייקאנס (Reykjanes),
אם
מזג האוויר יפתיע ויהיה יפה, זה ייחשב לנס!
יוצאים
לפינה הדרום-מערבית של חצי האי
במזג
אוויר אפרורי ודי סגרירי
אבל
כשמגיעים ללאגונה הכחולה לטבול במימיה החמים
כולנו,
צבועי פנים וצעירים בעשרים שנה, כמו לתחייה קמים!
ונוסעים
עד לקצה הדרומי של האי, אל הפומרות המעשנות
ולצוקי
החוף בהם ציפורים רבות מקננות,
עוברים
בגשר הנטוי בין הלוחות הטקטוניים של היבשות המתנתקות
ופוקדים
כנסיות ועיירות שכוחות אל בפינות הרחוקות
וכמה
משמחת העובדה שהשמש יצאה מנרתיקה
וצובעת
את היום האחרון בתאורה בהירה מבריקה!
והנה
הגיעה השעה להתכנס במסעדה המסתובבת לסעודה האחרונה בריקיאוויק
לעשות
שיחת סיכום וגם קצת לישון לפני הטיסה
להספיק.
אפילוג
מה
נזכור מטיולנו באיסלנד, ארץ הקרח והאש ומה בליבנו ננצור?
את
הימים הארוכים שסביב השעון לא כבה בהם האור?
את כרי
הדשא הירוקים בהם רועות הכבשים תמיד בשלשות
ועדרי
הסוסים הצבעוניים עטורי הרעמות הגולשות?
את
הקרחונים האדירים מהם גולשים מפלים יפהפיים לאין ספור,
את
הפיורדים, האגמים, הנהרות והנחלים הממלאים כל סדק וחור?
את
הטפרה, הטוף הרך והשחור ושפכי הלבה המבוקעים המכסים שטחים עצומים,
את
הפומרות, הרי הגעש והקלדרות והלועות המדומים?
את
הפאפינים והשחפים והברבורים רבי ההוד וההדר
ומרבדי
התורמוסים והפריחה הססגונית שליוותה אותנו בעמקים הפוריים במגוון נהדר?
את
הניקיון והסדר בשירותים בכל אתרי התיירות ברחבי האי
את השמירה
הקפדנית על החי והצומח בכל דרך ושביל?
את
מזג האוויר המתעתע אפילו באמצע הקיץ
ואם
האירה לך השמש אפילו להרף-עין כמו זכית בפיס?
ואת
האיסלנדים שחוגגים את הקיץ הקצר כל-כך שלהם וש –
יוצאים
לטייל בטבע ורוקדים על הגגות בגשם?
ואנחנו,
קבוצת מטיילים שוחרי טבע והרפתקאות,
כל-כך
רצינו ללא הפסקה את כל אלה לראות
ולחוות
את איסלנד המפתיעה לרוחבה ולאורכה
מבלי
לפספס צילום של שום דבר יפה כל יום וכל דקה,
מדי
יום יצאנו לתור כל פיסורה, כל קניון, מפל והר
צמאים
לחוש במו רגלינו את הנוף הנהדר
והפכנו
במהלך הטיול, מבלי להרגיש איך זה קרה בדיוק,
לחבורה
מגובשת הדומה לסלע בזלת סדוק...
ואת
הכוח מוביל בבטחה גיל יניב המדריך
היודע
לענות בפרוטרוט על כל שאלה, צריך או לא צריך,
שולט
בקבוצה בזרוע נטויה וביד חזקה
כי
רק הוא זוכר שחמישים דולר שווה פה כל דקה...
אז
סלח לנו גיל אם בהרצאותיך המעמיקות בדרכים הארוכות
נעצמו
לנו העיניים פה ושם לכמה דקות...
ואין
די מילים בפינו לשבח את יורק נהגנו השני (הפולני!) היחיד והמיוחד
אוהב
טבע ואדם, סקרן ומאיר פנים לכל אחת ואחד
עובר
כל נהר ומכשול בבטחה וגומע כל מרחק
ומושיט
יד עוזרת מעל ומעבר לכל נזקק,
תודה
גדולה לגיל, ליורק, לאקו ולכל מי שלמעננו
טרח
על
מנת שנוכל לגמור את ההלל על טיול כזה מוצלח!
חסל
סדר איסלנד כהלכתו –
רק
נפגשנו לפני 16 ימים והפכנו לחבורה אחת:
נטע,
אביבה, טלי, הוגטה ואפרת
יהודית
ואדם, מרק ורונית, ישראל ופנינה,
יורי,
שולה וגיל המדריך
והצלמים
הבלתי נלאים ולדימיר ואנג'לינה –
היו
שלום חברים יקרים
נמשיך
לטייל ולא נוותר
ומי
ייתן ונתראה בארץ
בימים חמים יותר!
כתבה בזמן
אמת שולה אפרת, משמר-העמק