ארבעה חודשים תמימים חייתי כאן איתכם
מערב חנוכה ועד יום השואה
ביתי היה ביתכם
ארבעה אישפוזים ועוד הקפצות למיון פה ושם,
אינספור תרופות, וטיפולים, ובדיקות לחץ דם
ואישה אחת שמגרדת את השמונים, אך מסרבת לעצור
ואף אחד מאותות הגיל שנותנים בה
סימנים, אינם לה מעצור
וארבעה-עשר ימים נוראים של בידוד בתוך בידוד
בהם התקשיתי למצוא נחמה וכמעט הלכתי לאיבוד –
אבל כל זה עם הגשם חלף, הלך לו
והאביב המשגע עודנו כאן, סביב
ושוב אוכל לצאת לחופשי, ללכת לטייל ביער הפורח
ולנשום במלוא ריאותיי את ניחוח האביב,
לחוש את הקיבוץ המופלא שלנו ולשוטט בחוצותיו
ולדעת לשמוח ולהודות על מה שיש כאן ועכשיו .
אז תודה לכל הצוות המיוחד שמחזיק את הבית הזה כך
במסירות, באהבה, בדבקות במטרה
כל מטפל ומטפלת, עוזר, עוזרת, מנהלת, אחות ואח
אתם יודעים להעניק לכל דייר את מה שהוא זקוק
ברוב נועם חן וטעם, לא בערך, אלא בדיוק!
ולמלא את הבית הזה בתוכן עשיר ומגוון
שנותן טעם לחיים האלה בכל מובן
ולכל הדיירים היקרים שמקבלים בחום וברוח טובה
את כל מה שעושים למענם בחריצות ואהבה
נברך ונתברך בבית הזה, שכמוהו כחלום
ונודה על שהחיינו וקיימנו והביאנו עד הלום!
מקווה שאזכה לחיים בריאים ועצמאיים מלאי תוכן ואור
כשאני סמוכה ובטוחה שאם אזדקק, חלילה –
יש לי לאן לחזור!
תודה,
תודה תודה!