לפעמים חלומות מתגשמים/ אביב 2020
כשחליתי בחורף האחרון ללא שום אזהרה מוקדמת, ואושפזתי ארבע פעמים מחנוכה ועד יום השואה בגלל בעיות של אי ספיקת כליות ולב,ואנמיה קשה , ומה
לא? – היה די ברור שאצטרך להיפרד לעד מהתחביב הענק שלי – רכיבה על סוסים. איש לא
האמין שעוד אעלה על גב הסוס. אבל אני, שחלמתי כמעט מדי לילה שאני רוכבת, הבטחתי
לעצמי וגם לאחרים שזה אכן יקרה.
והנה, אחרי האישפוז
האחרון והבידוד הנורא שבעקבותיו, יצאתי לחופשי מהבית הסיעודי אל ביתי, וקמתי
לתחייה!
התחלתי להרגיש הרבה
יותר טוב, לתפקד באופן עצמאי ולחזור להיות השולה שכולם מכירים!
ואז גמלה בליבי
ההחלטה – לעלות על הסוס!
קודם עשיתי לעצמי
מבחן כושר ועליתי במו רגליי ומקלותיי להר הגעש ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
המבחן עבר בהצלחה מלאה – עליתי במשך חצי שעה עם הפסקה אחת בלבד, שהיתי על ההר כחצי
שעה, וירדתי במשך 20 דקות. והרגשתי נפלא!
ואז הודעתי לאופיר
שאני באה לרכב, והצטרפתי לטיול שלו עם שלוש נערות שלא יודעות לרכב. זה נראה על
פניו בטוח, אבל מיקו שלי עשה לי שני תרגילי בהלה וכמעט העיף אותי...יצאתי בשלום,
ובפעם השנייה רכבתי אצל דובי, על ג'ז שלי, עם אן המדריכה – והיה נהדר! ראיתי את
החוטמיות הפורחות, שכבר חשבתי שהפסדתי אותן, גמעתי את הנופים היפים של האביב
המאוחר ואפילו דהרתי! והיה נפלא!
הרגשתי שוב שאני על
הסוס!!!
כן, לפעמים חלומות
מתגשמים....