יום 1
אם התכוונת לצאת
ב"מתעניינים לנמיביה" עם אריה,
דע לך שהסתבכת כמעט ללא
מוצא
כי בטיול הזה יש המטיילים
רק לנמיביה,
אחרים רק לבוטסואנה
והשאר הולכים עם אריה כל
הדרך נאמנים לקבוצה.
כך אן כך, יוצאים לדרך ממש
בחצות
כי כדי להגיע להינדוק צריך
את אפריקה לאורכה לחצות,
ומגיעים אחרי המון שעות
מותשים לבירה
ואריה גורר אותנו לסיור קצר
להכרת הזירה.
סיבוב מהיר במוזיאון הלאומי
המרשים
מלמד על מלחמות העצמאות
שלהם והמאבקים הקשים,
בערב במלון בקבלת השבת
לאריה ושולה יומולדת חוגגים
וצוללים למיטות ממוטטים
והרוגים...
היום מתחיל מסענו בנמיביה
רבתי
בנסיעה
באוטובוס מדבר נמיבי עוצמתי
כמו שלושה טרקטורים של פעם
רועש,
קופץ ללא הפסקה, מטלטל
ומקרקש
רק חול וחול ועצי שיטה
סביב- סביב
דרכי עפר פרושות שתי וערב
מעלות אבק מדברי,
למראה איזה ראם או עיט פה
ושם עוצרים
אבל כשפתאום רואים ג'ירפה מדגמנת
-
זו חוויה שמחייבת עצירה,
צועדת לה בגאון
פשוטת-צוואר,
מביטה עלינו מלמעלה
איזו חוויה כבירה!
ונוסעים ונוסעים באוטובוס
המקרטע והמרעיש
באופן שאת הסבריו של אריה
והנהג אין שומע איש
ונכנסים לרכס הרי
הנאוקלופט, ואז לפתע רואים
תנים שחורי גב, סנאי אדמה
חמודים וראמים
וחובות ארוכות צוואר,
ויענים אצילות
והמון קיני אורגים קהילתיים
על שיטות מצילות,
ובתוך השממה החד-גונית עטורת ההרים
מתגלים נופים צבעוניים
נהדרים!
מתמקמים בלודג' הנטוע על
אחד ההרים,
קצת אוכלים ונחים ומתארגנים
בחדרים
ויוצאים בשני רכבי שטח
לסיור
בתוך הנוף ההררי שנראה כמו
ציור.
חיות של ממש כמעט אין
רואים,אך הנוף קסום
עד שלפתע נגלה לעינינו עדר
ראמים עצום!
חיש מהר עולים על צ'ופצ'יק
קטן
ממנו צופים בפליאה
בעדר החולף מתחתינו
לאורה של שקיעה...
יום 3
היום מתחיל עם הפתעה של ממש
-
אריה סידר לנו עם ארבע צ'יטות
מפגש
בשמורת סוליטר, שם שומרים
על הצ'יטות היפות
ואפשר ממרחק קצרצר בהן
לצפות.
נרגעים מהצ'יטות ונוסעים
נוסעים נוסעים,
עד אשר לדיונות מדבר החולות
מגיעים
ובלודג' השוכן בצל הדיונה
האדומה
מתכבדים בארוחת צהרים
משמינה,
מתרווחים בכיסאות על המרפסת
לשיחת היכרות -
כל אחד בתורו מספר על עצמו
בקיצור או בפירוט
עולים על רכבי שטח ויוצאים
את השמורה לתור,
עולים-יורדים על דיונות
החול ומחפשים סיפור.
בסוף על ראש הדיונה ההופכת
לאדומה
נפרשת לה ארוחת פיקניק
צבעונית וטעימה.
גם בארוחת הערב בלודג'
ממשיכים לאכול
בין השאר את החיות שכבר
ראינו ועוד נראה כביכול...
יום 4
משכימים קום ונוסעים אל
הדיונות הגדולות
במגמה על אחת היפות שבהן
לטפס ולעלות.
במעלה הדיונה מעפילים עקב
בצד אגודל,
הרוח מכה מכל צד ומאיימת
להפילך חלל
אך מגובה של מאה וחמישים
מטר נשקף נוף מטרף
שמשכיח מיד את כל המאמץ שבטיפוס
המעייף!
ממשיכים בהליכה לא קלה בחול בואכה
"האגם המת"
הבוהק בלובנו עם עציו השחורים המתים
בצל הדיונה הגדולה -
מראה נהדר, באמת!
וחוזרים לאוטובוס שלנו
בעגלה עמוסה
רתומה לטרקטור ירוק
ששוקע לו ומתחפר ללא בושה
בחול העמוק...
ומקנחים את היום האתגרי
והאנרגטי
בקניון ססריאם הבנוי מסלע
קונגלומרטי,
יורדים אל תוך הנחל העמוק
עטור הקירות הזקופים
פוסעים בו הלוך וחזור
ונהנים מצוקיו היפים,
ולעת ערב חוזרים ללודג'
המאיר את שמיו בכוכבים רבים
וחמושים בפנסי אולטרא-סגול
יוצאים בחושך
לחפש עקרבים.
מה עוד יש לומר על הלודג'
המפנק בו שהינו שני ימים,
בו אתה יושב על המרפסת עם
הבריכה ומולך עובר עדר ראמים?
יום 5
לפנינו יום נסיעה ארוך
ומיגע, אך לא בכדי
כי לפתע פתאום אנו חוצים את
חוג הגדי!
וקצת אחריו פוגשים את צמחי
הולויטשיה
מאריכי החיים והעלים
ובליבם שושנת מדבר מופלאה
שאת סודותיה מגלים,
ואז מגיעים לאזור בלייה של
סלעים מטמורפיים
שיוצרים נוף ירח
צבעוני ומרהיב שלמראהו הלב
ממש בורח...
ונשפכים לאוקיאנוס
לסוואקופמונד, עיר החוף והקיט השנייה בגודלה
ומתמקמים בה לשני לילות
שלווים של מנוחה וזלילה.
יום 6
היום מחליפים את נוף המדבר
הצחיח
בנוף האוקיאנוס הכחול
והפתוח -
שייט בסירה קלה בן שלוש
שעות נהדרות
פותח בפנינו את מה שיש לים
להראות:
קורמורנים בהמוניהם מלמדים
את ילדיהם לשחות במים
ואחר פותחים במטס נהדר
ארוך-ארוך ונעלמים בשמים,
המון לווייתנים, כן
לוויתנים פורשים לנו זנב יפהפה,
דולפינים וכלבי-ים מלווים
את הסירה, ובאים לשתות קפה,
ושני שקנאים חביבים נוחתים
על הסיפון לעשות הצגה
ומתכבדים אחר כבוד במיני
דגה,
ויש גם ארוחה כיד המלך
לקראת סוף השיט הקסום
שאפילו הקור המקפיא לא יכול
היה לגרוע ממנו מאום.
לאחר השיט במפרץ וולביס
שזימן לנו הפתעות ללא סוף
עולים על ארבעה ג'יפים
לשיטוט בדיונות החוף,
בדרך אל הדיונות צופים
בהתרגשות בפלמינגוס היפים
שלאורך בריכות המלח
בהמוניהם מצטופפים.
ואז עולים-יורדים בנבכי
דיונות החול
ועורכים תצפיות ממרומיהן על
האוקיינוס הכחול,
ארבע שעות של נסיעה מטורפת
ביעף להן חולפות
ומסתיימות בארוחת פיקניק
משובחת בלב החולות.
יום 7
דרך "חוף האוניות
הטבועות" לאורך האטלנטי מצפינים
ליד אחת מהן עוצרים, ואיך
לא, מצטלמים
ומגיעים למושבת ענק של כלבי
(דובי)-הים,
המתחרדנים להם מדושני-עונג
בשמש,או קופצים לשחות בים,
גועים כמו עגלים ומסריחים
כמו חזירים
קשה להאמין כמה יש שם כאלה,
במספרים אדירים!
חוזרים אל המדבר בואכה רכס
ברנדברג הגבוה במדינה
הולכים כשעה אל אתר ציורי
הסלע המכונה "הגברת הלבנה",
ציור מאוד ברור בן ששת
אלפים ו - 2000 שנים
המספר על שמאנית אחת מוקפת בראמים ויענים
ונמצא בנתיב נדודי הבושמנים
הפרהיסטוריים מן הים אל המדבר,
והוא שמור ומתויר ונחשב בעולם כשם דבר.
שוב נסיעה ארוכה מזרחה עם
שקיעה אדומה בשמים
מביאה אותנו למופאנה לודג'
היפה לשהות בת יומיים.
יום 8
עוד יום של תופעות
גיאולוגיות מעניינות וציורי סלע לרוב
מתחיל ב"הר
השרוף", בו רואים מה קרה כאן מקרוב,
אחריו פוסעים בתוך נחל
משושים יפה למראה
ומסתדרים לצילום קבוצתי ליד
"אורגאן החלילים" הנאה
וממשיכים לצעוד באון לאתר
ציורי הסלע הנהדרים
הפזורים פה לאלפיהם בינות
להרים.
בלודג' הממוקם בתוך הסלעים
האדומים האדירים
קצת נחים וסועדים כמו
חזירים,
והולכים לבקר
ב"מוזיאון החי" של בני שבט הדמארה
שמדגימים לנו את מנהגיהם,
שפת הנקישות המיוחדת שלהם
וחבורת נשים עליזה שרוקדת
לנו ושרה,
ומקנחים באתר "היער
המאובן" בו מונחים מאובנים
של גזעי עצי ענק בני מאות מיליוני שנים.
יום 9
נוסעים צפונה בנוף פתוח
ושומם
מימין ומשמאל עמודי טרמיטים
לרוב בגובה מהמם,
היעד הוא שבט ההימבה שחי
בצפון בכפרים קטנים
באחד מהם ראינו נשים,
נערות, בנות ובנים,
הנשים משוחות בשמן הצובע
בגוון אדמדם
את גופן השחור
והם מקדשים את האבות
הקדמונים
ומדורת השבט מדור לדור.
(בשעות היום אין רואים בכפר את הגברים
כי הם כולם נמצאים בשטח,
על העדרים שומרים).
בדרך לשמורת אטושה מחכה לנו
הפתעה אדירה -
כשבעים פילים חוצים את
הכביש בשורה!
וכשמתמקמים בלודג' הממוקם
בתוך השמורה עצמה
מזמן לנו בור המים הגדול
שבה הפתעה עצומה:
ג'ירפות וקרנפים
והיפופוטמים באים לבור להרוות צימאונם
ואפשר לצפות בהם בנחת בכל
שעות היממה.
יום 10
יום שלם של נסיעה בשמורה
הענקית ברכב שטח בטוח
מזמן מפגשים עם בעלי חיים
כמו בספר פתוח -
מה לא ראינו שם ביום הקסום
והמטלטל הזה?
גירפות ופילים וזברות,
ובמיוחד הזדווגות של יענים -
איזה מחזה!
בלי סוף דלגנים חינניים
ואנטילופות לרוב
ואת כל אלה רואים ממש ממש
מקרוב,
אמנם האריה שכל כך רצינו לראות כל היום הסתתר
אבל הצלחנו לראות גם ללא
משקפת נמר!
רובץ לו שבע בצל עץ עליו
מונח הקורבן
הטרף של היום בדמות דורבן!
ועוד ראינו להקת נשרים שבאה
לשבוע
ליד בור המים מפגר של
צבוע...
אכן, יום שובר עצמות בנסיעה
בין בורות המים
אך עשיר בחוויות ובחיות עד
לב השמים!
בערב, בלודג' היפהפה,
המהודר והמפנק סוגרים
את הטיול בנמיביה ונפרדים
בצער מששת החוזרים:
היו שלום אתי ומיכאל,איתן
ואילנה, בתיה ודלילה
טוסו בביטחה ארצה ללא שום
עיכוב, חלילה
מי ייתן וניפגש שוב בטיול
כזה או אחר
ובכל מה שחווינו יחדיו שוב
ושוב ניזכר!
יום 11
בהרכב חסר של כמעט ממחצית
הכוח
נוסעים צפון מזרחה כשיואל
לא מפסיק לטחון לנו
את המוח...
גומאים המון קילומטרים של
נוף עטור עצים,
שטוח ומיושב
ישובים קטנים לרוב, ועדרי
צאן ובקר פה ושם
חיות בכלל לא רואים, זה עסק
ביש
רק בושמנים נמוכי קומה
ועדריהם חוצים את הכביש.
נכנסים לרצועת קאפריבי,
הפרוזדור הנמיבי שבין
אנגולה לבוטסואנה,
עם מראות שמזכירים מאוד נוף של סוואנה,
כאן למעשה מתחיל קטע
הפיילוט בטיול כולו
בו אריה לוקח אותנו כשפני
ניסיון שלו.
יהיה אשר יהיה, אריה, אנחנו
איתך
נצלח אותו ללא ספק יחד
בשלום ובביטחה!
בצהריים מגיעים ללודג' הצנוע שעל שפת הנהר
אוקבאנגו שמו, עליו יוצאים
לשוט לפנות ערב לבילוי נהדר:
מצידו האחד נמיביה, ואנגולה
ממול משקיפה
רואים קצת בני כנף, תנין
אחד או שניים,
ושקיעה מאוד יפה.
יום 12
רצועת קאפריבי שבין חמש
מדינות מחברת
היא עורק חיים ראשי בו המון
תחבורה עוברת,
ישובים גדולים ובעיקר קטנים
לאורך הדרך פזורים
הנוף שטוח-שטוח, אין זכר
להרים,
המון עצי תיק מרשימים לאורך
הדרך מצילים
וגם ראינו כמה אנטילופות
קודו מקרינות ומשפחת פילים!
בשעת בין ערביים יוצאים שוב
לשיט בן שעתיים
על הזמבזי הרחב שלאורך גבול
זמביה זורם בעצלתיים.
רואים המון בני-כנף ואפילו
תנין רובץ בחול
ובסוף המון היפופוטמים
שוחים ופותחים עלינו פה גדול,
בשקיעה המרהיבה נפרדים מהנהר האדום והרחב
וחוזרים ללודג' שלנו השוכן
ממש על גדותיו.
ואיזה לודג' אריה מצא לנו
בנמיביה ללילה האחרון -
חדרים מרווחים, אוכל טוב ונוף נהר, ממש
ארמון!
שלא לדבר על נהמות ההיפופוטמים
והתנינים, (מקור לדאגות)
והקופים השובבים שמתרוצצים על העצים
והגגות...
יום 13
לילה כה ארוך עוד לא היה
לנו עם בוקר נינוח, רגוע ושלו
כך נפרדים מהלודג' הנהדר לו
נשמור פינה חמה בלב
ונוסעים שעה וחצי לעבר תחנת
הגבול,
עושים חיטוי של כל הנעלים
וממשיכים בטיול.
והנה אנחנו כבר בתוככי
בוטסואנה
נוסעים לשמורת צ'ובה
המשתרעת בתוך נופי הסוואנה,
מתמקמים בשעת צהרים בלודג'
הפרוש על גדת נהר הצ'ובה
ובשני רכבי שטח קלים יוצאים
לתור בה.
המשימה הברורה היא לראות
אריה ויהי מה,
אך בדרך אליו ממש מוכים
בתדהמה
למראה המוני האנטילופות
ועדרי הפילים
הרועים בסביבות הנהר ,
קטנים וגדולים
ומופע מרשים של היפופוטמים
ובפאלוס וחזירים
וכולם מסתובבים פה בממדים
אדירים,
וציפורים שכבר פגשנו והרבה
שלא
כל עוף עם המופע והמעוף
המיוחד שלו,
אך המפתיע מכל הוא שחיפשנו
אריה אחד לרפואה
יגענו והאמנו ומצאנו
שבעה!!!
אריה צעיר רובץ ולידו שתי לביאות חבוקות
ועוד לביאה גדולה נחה ולידה משחקים
שלושה תינוקות..
את ההתרגשות הגדולה שאחזה בכל החבורה
ניתן היה להרגיע רק בפיצוחים ובשתייה
קלה.
מה נאמר ונדבר? טיול בשמורה המדהימה
במשך שלוש שעות
זימן לנו ריגושים עצומים וים של הפתעות!
יום 14
שוב עוברים גבול, הפעם
לזימבבואה השכנה מדרום,
שלוש מדינות בשלושה ימים זה
הספק לא רע, והיום
היעד הוא מפלי ויקטוריה
המפורסמים, זה ברור
כי כאן ייכתב סופו של
הסיפור.
ואיזה סיפור יפה, לו סיום
ממש מושלם
כי מפלי ויקטוריה הם במקום
השלישי בעולם!
ראשית חוכמה טסים בהליקופטר
במסלול קצר או ארוך
,(בדיעבד הסתבר שהארוך היה ממש ברוך)
אבל המלון שקיבלנו ליומיים
הוא ממש חלום
ואפשר להעביר בו בכיף את
שאר היום -
צופה למפלים ולזמביה השכנה
הצפונית
הארוחות בו דשנות, עם הופעת
פולקלור מקומית
מלון קולוניאלי רחב מידות
ומהודר,
לסיים בו טיול מדברי קשוח,
זה פינאלה נהדר!
יום 15
היום האחרון כולו מוקדש
למפלים כולם,
מתחילים בטיול רגלי בו
פוקדים אותם במבט מולם,
המסלול מונגש, מוצל ברובו
וקריר
מרסיסי המפלים הממלאים את
חלל האוויר
וגם בעונת היובש המפלים
שוצפים באון -
!איזו עוצמה ויופי, ממש
שיגעון
אחר הצהריים יוצאים לשיט אחרון בהחלט בטיול
בזרם הזמבזי - לא קרוב מדי למצוק המפלים עובר המסל
ומה רואים בשיט? תנין אחד או שניים,
כמה היפופוטמים שוחים להנאתם במים,
אווזים, קורמורנים, אנפות וחסידה שסועת מקור
ועוד מינים שאת שמותיהם ממש קשה לזכור,
אך את ההצגה גונב ללא ספק ובגדול
פיל חביב שהראה לנו שהוא יודע גם לצלול...
בליל השבת השלישית אנו
מוזמנים לסעודה האחרונה
במסעדה מקומית ענקית
ומשונה,
מרימים כוסית ומרוב בשרים
על האש מתקשים לקום
וחוזרים למלוננו היישר
לפגישת הסיכום,
נפרדים מג'ואל שעל כולנו
התחבב
ונכנס לכל אחד מאיתנו עמוק
עמוק ללב,
מפרגנים לאריה על הטיול
המאתגר והמוצלח
ומתארגנים לטיסה הארוכה
הביתה בתקווה שלא תברח...
אפילוג
מסענו בנמיביה ובוטסואנה
הנה בא את קיצו,
שישה-עשר ימים עמוסי חוויות
תמו, תרצו או לא תרצו
בהם גמאנו מרחקים עצומים של
מדבר ושממה וכולם
מלאי הפתעות והתרגשויות
שקשה להכילם.
ראינו נופים שלא היכרנו פרי
גיאולוגיה מרתקת
ומדינה צנועה, מאורגנת
ומאוד מתוקתקת
שיש בה שחורים ולבנים שחיים
בדו-קיום
ושבטים השומרים על מורשת
אבות ללא איום.
נהנינו מחביבות האנשים
והשירות האדיב והטוב
בלודג'ים, בתחנות הדלק,
במסעדות וברחוב
ובעלי חיים בלי סוף טורפים,
יונקים ובעלי כנף
בחולות, באוקיינוס, בכרים
הפתוחים,
בבורות המים ועל כל ענף,
מצעד כזה של חיות בר לראות
עוד ועוד בטבע ממש
שווה כל דולר שהוצאנו ומרגש כל פעם מחדש!
על הקטע של הפילוט בו
שימשנו שפני ניסיון
אפשר לומר שעבר בשלום ללא
שום ביזיון,
טעמנו עוד שתי מדינות
אפריקאיות תוססות -
מה יש לדבר? היה שווה
לנסות!
על הקבוצה שהתכווצה לה
בדרך, מה נאמר
רק אתמול נפגשנו, והנה הכל
נגמר,
התברכנו בחבורה קטנה אך
איכותית
שהתגבשה והפכה ליחידה
חברתית
סקרנית, ידענית, סבלנית
וממושמעת
מתפקדת בכל מצב והכל רוצה
לדעת,
אריה יודע למה הוא קורא לה
סיירת
היא באמת הוכיחה את עצמה
כחבורה נהדרת!
כמה חבל שלא המשכנו כולנו
בטיול עד שלסופו הגענו
אך טעמו של היחד הטוב כל
הדרך היה איתנו.
ועל הנהג/מדריך שלנו, ג'ואל
מה נאמר ונגיד?
(פרט לפגם
אחד שבו מצאתי, הקושי בהבנת האנגלית)
תוך כדי נהיגה מזהה כל
ציפור וחיה
ויודע לומר באיזה עמוד בספר
היא מופיעה!
אין מילים בפי להלל ולשבח
את האיש היקר
שנהג והוביל והסביר הכל בחן
ובנועם, ובעיקר
הישרה אווירה שהכל פשוט
ואפשרי
במסע הלא פשוט הזה בנמיביה
המדברית.
מודים לך, יואל, מכל הלב
כולנו -
הפכת להיות ממש אחד משלנו!
ואריה האחד והיחיד, המוביל
בביטחה את הכוח,
המצפן, המנוע, מקור הידע האינסופי והמוח -
כל הטיול חיפשנו רק אריה
ושכחנו בכלל
שיש לנו אחד כזה איתנו -
איזה מזל!
אז תודה ענקית לך אריה על
טיול יחיד ומיוחד
מכולנו ביחד ומכל אחת ואחד!
מי ייתן ונטייל איתך שוב
ושוב ברחבי העולם,
כי יש מדריכים מעולים, אך
אתה הטוב מכולם!
היו שלום חברים, הנה חוזרים
לישראל
(רק המזוודות שלנו החליטו
באדיבות אתיופין-ארליינס עוד יומיים לטייל),)
מי ייתן ונדע בארצנו ימים
טובים יותר
ועל טיולינו בעולם הגדול לא
נוותר!