מִדְרַשׁ הַמִּדְרָשִׁים תשפ"ה
עוֹד שָׁנָה
בְּיוֹצְרוֹת נִגּוּן הִסְתַּיְּמָה לָהּ, וְאֵיזוֹ שָׁנָה זוֹ הָיְתָה -
בְּתוֹךְ יָמִים
שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת רוּחַ וְיָמִים רַבִּים שֶׁל בְּעָתָה
לָמַדְנוּ סֻגְיוֹת
עַל תִּקּוּן עוֹלָם, אַגָּדוֹת חֻרְבָּן וְדַרְכֵי שָׁלוֹם
וְאֵיזֶה מַזָּל
שֶׁצָּלַחְנוּ כָּל זֹאת וְהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם!
כִּי בְּצֵל
הממ"דים הָאַזְעָקוֹת וְהַהַתְרָאוֹת לְמִינֵיהֶן
יוֹצְרוֹת נִגּוּן הָיוּ
בּוֹחֲשׁוֹת קְדֵרָה רוֹתַחַת בִּידֵיהֶן
וְהָיוּ גַּם
כָּאֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ מֵהַלִּמּוּד עִם
אוֹ בְּלִי תֵּרוּץ
וְאָמְרוּ: אֵרַסְתִּיךְ
לִי בְּדָם, וְעַכְשָׁו תִּסְלְחוּ לִי אֲנִי חַיֶּבֶת לָרוּץ...
וְאַחֲרֵי כָּל
הַטִּילִים הִנֵּה כֻּלָּנוּ כָּאן, אֵיךְ זֶה קָרָה?
אוּלַי בִּזְכוּת אַשְׁרֵי
אדם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה?
בַּמִּשְׁבֶּצֶת
הָאִישִׁית שֶׁלְּעִתִּים הִקְשְׁתָה עָלַי וַעֲלֵיכֶן
זָכַרְנוּ אֶת
הַהַמְלָצָה
כְּשֶׁאַתְּ
נוֹתֶנֶת לָנוּ אַל תֹּאמְרִי לנו בחובי אֲנִי נוֹתֶנֶת לָכֵן
אֶלָּא תֹּאמְרִי לָנוּ שֶׁלִּי הֵן
וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתֶנֶת לָכֵן.
אָמְנָם יֵשׁ פֹּה
קַבָּלָה וְכָבוֹד וְסוֹבְלָנוּת וְכָל מָה שֶׁצָּרִיךְ
אַךְ פֹּה וָשָׁם
מִתְחַשֵּׁק לִי לוֹמַר: שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ....
וּלְעִתִּים
רְחוֹקוֹת מְאוֹד, אַךְ קָרָה שֶׁהִמְלַצְתִּי לָכֵן
אוֹתִיבוּ קָרִי באוניכו – שִׂימוּ דְּלַעַת
בְּאָזְנֵיכֶם.....
הָיוּ גַּם
רְגָעִים שֶׁל סַעֲרַת רוּחוֹת וְעָגְמַת
נֶפֶשׁ וְכָאֵלֶּה
בָּהֶם הִתְלַהֲטוּ
הָרוּחוֹת וְלֹא הָיוּ יוֹדְעוֹת אֵלֶּה בְּאֵלֶּה...
וְכָל אַחַת
נִסְּתָה לְהַצִּיג אֶת חֲזוֹנָהּ הָאֶפְשָׁרִי, אוֹ שֶׁלֹּא,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא
רַק נְקֻדָּה בָּאֹפֶק אַךְ הִיא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
נָכוֹן, כֻּלָּנוּ
תַּלְמִידוֹת חֲכָמִים שֶׁאוֹהֲבוֹת לִסְפֹּג אֶת מוֹרֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל וְלִחְיוֹת
לְאוֹרָהּ
אַךְ לֹא בְּמוּבָן
שֶׁל כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם שֶׁמְּמִיתוֹת עַצְמֵנוּ עַל דִּבְרֵי
תּוֹרָה.
כָּאֵלּוּ אֲנַחְנוּ
כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים בְּתוֹךְ הַחַבְרוּתָא שֶׁבַּכִּתָּה
אֶת כָּל חָכְמַת
הַחַיִּים שֶׁרָכַשְׁנוּ, מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ
וְגַם יוֹדְעוֹת
שֶׁכָּל אַחַת רוֹאָה אֶת הָעוֹלָם בְּדַרְכָּהּ מִבֵּין הָעַפְעַפַּיִם
כִּי הֲרֵי צֶבַע
הַדְּבָרִים תָּלוּי בְּצֶבַע הַמִּשְׁקָפַיִם.
וְגַם לָמַדְנוּ
מֵרַבָּנָן שֶׁאִם מִדֵּי פַּעַם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים מַעֲלִיבִים
הַנֶּעֱלָבִים
וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים.
כן, חָלַקְנוּ
שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת, כַאֲשֶׁר נוֹלַד נֶכֶד אוֹ נִין
שָׁתַלְנוּ אֶרֶז,
וּלְהֻלֶּדֶת נֶכְדָּה אוֹ נִינָה שָׁתַלְנוּ תּוֹרָנִית
בְּתִקְוָה שֶׁמֵּהָעֵצִים
שֶׁנָּטַעְנוּ לִכְבוֹדָם נְקַצֵּץ וְחֻפָּה לָהֶם נִבְנֶה
וְאָנוּ כְּמוֹ
מִשְׁפָּחָה אַחַת שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת נִתְבָּרֵךְ וְנֶהֱנֶה.
וְאִם תִּשְׁאֲלוּ
מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ נִפְגָּשׁוֹת כָּאן מִדֵּי שְׁבוּעַיִם, אוּלַי נְתָרֵץ:
אִישׁ אֵינוֹ
כּוֹבֵל אוֹתִי לַכִּתָּה הַזֹּאת, וּבְכָל זֹאת אֵינִי מַצְלִיחָה לְהֵחָלֵץ...
אֲבָל צָרִיךְ
לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ גַּם סִבָּה קוּלִינָרִית לַמְּשִׁיכָה הַזֹּאת כָּל פַּעַם
וְהִיא הַשֻּׁלְחָן
הֶעָרוּךְ, פְּרִי עֲמַל כַּפֵּינוּ, בְּכָל טוּב וּבְכָל טַעַם...
וְאִם יֹאמְרוּ
עָלֵינוּ נַעֲרֵי הַגְּבָעוֹת וְדוֹמֵיהֶם זוֹ חֲבוּרַת יְפֵי נֶפֶשׁ, נוּ,
בֶּאֱמֶת
נָשִׁיב לָהֶם : רַק
הַבִּרְיוֹנִים יוֹדְעִים שֶׁאָדָם חַי קַל מִמֵּת.
וּלעִנְיַן
מִדְרְשֵׁי הַפָּסוּק שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים מַסָּד לַדְּרָשָׁה הַמְּסַכֶּמֶת שֶׁל
כָּל תְּקוּפָה
רַק אֹמַר עַל כָּל
אֵלֶּה אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה
בִּבְחִינַת בִּמְגִלַּת
סֵפֶר כָּתוּב עָלָי
שֶׁתִּזָּכֵר
לְדוֹרוֹת וְתִצְטָרֵף אוּלַי
לַאֲרוֹן
הַסְּפָרִים הַיְּהוּדִי כְּעוֹד נִדְבָּךְ יוֹצֵר וּמְחַדֵּשׁ
וְנוֹתֵן עֵדוּת
חָיָה לְכָל מָה שֶׁבְּיוֹצְרוֹת נִגּוּן שֶׁלָּנוּ יֵשׁ!
אָז מִי יִתֵּן
לִי כָּנָף כְּיוֹנָה
לְהַמְשִׁיךְ
וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת זוֹ הַמַּנְגִּינָה.
וּמָה נומר עַל
אֵלִיזַבֶּט מֹרָתֵנוּ שֶׁאֵין
בִּלְתָּהּ?
שֶׁלֹּא נִמְצָא
מְלַמֵּד אַחֵר שֶׁהָיָה מְדַיֵּק כְּמוֹתָהּ,
וּבוֹרֵר וּבוֹחֵר
סֻגְיוֹת עַתִּיקוֹת וַחֲדָשׁוֹת
בְּחָכְמָה,
בְּטוּב טַעַם עִם כָּל הַהַדְגָּשׁוֹת,
אִלּוּ יֵשׁ
לָאֲנָשִׁים חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ וּדְרָקוֹן כָּרוּךְ עָלֶיהָ, לְמָשָׁל
הִיא תֵּדַע אֵיךְ
לִפְתֹּר אֶת הַקֹּשִׁי וּלְחַלֵּץ אֶת כָּל מִי שֶׁכָּשַׁל.
כָּזֹאת הִיא
מֹרָתֵנוּ שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים וּמְהַלְּלִים בְּכָל פֶּה
יַאלְלָה,
נִפָּגֵשׁ שׁוּב כֻּלָּנוּ בְּתו-שִׁין-פֵּא-הָא!
דרשה וחרזה
שולה
אפרת
בקיץ
תשפ"ה, יולי 2025