שולקה מקול הלב

אלופה שלי

01/05/2018

כלבתי האהובה מינקה זכתה סוף-סוף בתואר אלופת ישראל! הגענו לרגע ההיסטורי הזה בתערוכה הבינלאומית שהתקיימה לאחרונה...

להמשך קריאה

נפגשים בשביל ישראל

18/04/2018

זו השנה ה-12 שמתקיימת לאורך שביל-ישראל צעדת הזיכרון מאילת לשאר-ישוב לזכר חללי אסון המסוקים. גם אני הייתי שם....

להמשך קריאה

הציפור הכחולה

06/01/2018

בפרוס השנה האזרחית החדשה עברתי ניתוח בצווארי בבית החולים בילינסון...

להמשך קריאה

פרידה מחדר-אוהל/ 27/11/2017

11/12/2017

בקיבוצי ביקשו לשפץ את חדר-האוכל. השיפוץ תוכנן לחצי שנה, מפסח עד ראש-השנה. איפה נאכל כל אותו הזמן?...

להמשך קריאה

מי יציל את גן עקיבא?

05/11/2017

בקיבוצי ניטע גן יפהפה על ידי חבר בשם עקיבא. האיש נפטר ואיתו הולך וגווע גנו, ואין מושיע..

להמשך קריאה

סתיו בלקני - מסע בבולגריה ומקדוניה

13/10/2017

באוקטובר 2017 יצאתי לעשרה ימים עם קבוצת מטיילים לבולגריה ומקדוניה לטיול בדגש טבע. במהלך הטיול כתבתי יומן מסע מחורז, וזו לשונו:

להמשך קריאה

סער על ראש שמחתי

18/09/2017

קבוצת "סער", העל"ה מס. 2, נחתה אצלנו בדיוק לפני עשרים שנה. בסופשבוע של אמצע ספטמבר הם באו לחגוג במקום בו התחנכו ובגרו...

להמשך קריאה

שירים מושרים

28/07/2017

לאורך השנים הולחנו שירים שלי על ידי מלחינים מקומיים והושמעו בהזדמנויות שונות...

להמשך קריאה

יוצרות ניגון ב' - מדרש חילוני

27/07/2017

במסגרת הקורס יוצרות ניגון כתבנו בסופו של כל מפגש מדרש פסוק אישי על פסוק נבחר מתוך החומר הנלמד באותו היום...

להמשך קריאה

חתול ושמו אפרים

23/07/2017

דוד והוריו גידלו בביתם חתול אפור ושמו אפרים. דוד אהב את החתול וטייפל בו במסירות סיפור האהבה הזה בא אל קיצו כשאפרים חלה...

להמשך קריאה

עשרים שנה אחרי...

11/07/2017

אחרי 20 שנה נפגשו חניכי קבוצתי, "נחשול", אשר התחנכו בשומריה כחברת נוער, באותו מקום עצמו להיפגש, להתחבק ולהתרגש...

להמשך קריאה

יוצרות ניגון - תשע"ז

06/07/2017

בשנה האחרונה הצטרפתי לקבוצת לימוד של נשים שנקראת "יוצרות ניגון", ונפגשת אחת לשבועיים במכללת אורנים לשש שעות של לימוד משותף על בסיס מקורות ישראל..... בקבוצה משתתפות נשים ממקומות שונים בארץ, בגילאים שונים, ויש בה דו קיום בין חילוניות ודתיות, ימניות ושמאליות, קיבוצניקיות ועירוניות...

להמשך קריאה

רגע אחרי טקס הזיכרון לשואה ולגבורה בפינת הגולה

05/05/2017

מדי שנה בשנה מתקיים בקיבוצי טקס מיוחד במינו לפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בפינת הגולה שלנו.השנה הייתי מרוגשת במיוחד....

להמשך קריאה

יום הזכרון תשע"ז

04/05/2017

כמדי שנה בשנה עליתי עם כל הקיבוץ להר הגעש שלנו עליו ניצב הגלעד לזכר חללינו במערכות ישראל, לטקס הפותח את יום הזיכרון. השנה הייתי מרוגשת במיוחד במהלך כל היום....

להמשך קריאה

חומת ברלין

29/03/2017

בהמשך בניית הפינה של דוד ושלי (הקומזיציה) הקמנו קיר גדול כדי לחסום את הצד המזרחי שהיה פרוץ מדי לטעמנו....

להמשך קריאה

שיכורה ולא מיין

22/03/2017

בעיצומן של פריחות האביב טיילתי וטיילתי ולא ידעתי נפשי מרוב יופי...עד שיצא לי שיר....

להמשך קריאה

אפריקן מסאז'

07/02/2017

בחודש ינואר 17 טיילתי באוגנדה במסגרת טיול ספארי עם קבוצה שאני אוהבת לטייל איתה. זו הייתה חוויה ענקית, אותה הנצחתי ביומן מסע שכתבתי במהלך הטיול...

להמשך קריאה

מסיבת ראש השנה האזרחית

02/01/2017

איך חוגגים את כניסת 2017 בהרכב של ילד, קשישה וכלבת שלטי?

להמשך קריאה

אימא, הבאתי לך גביע! /17/12/2016

19/12/2016

מינקה שלי היא כלבה גזעית, בת של אלוף, ומבטיחה מאוד. אבל על מנת להביא קבלות על איכויותיה היא צריכה לעבור כמה תערוכות כלבים ולצבור תארים. לקחנו אותה לתערוכה השלישית בחייה, ורצינו רק לחזור עם גביע...

להמשך קריאה

חגיגת שלטים

05/12/2016

לכלבתי האהובה מינקה מלאה שנה. בשבת חורפית אחת התכנסנו בתל-אביב, כל בעלי הגורים מבית הגידול בו נולדו וגדלו הגורים , לחגוג להם יום הולדת שנה, לראות, להיראות ולהיפגש....

להמשך קריאה

אש בשדה קוצים (נכתב בעקבות גל השריפות שפקד את הארץ בסוף נובמבר)

28/11/2016

גל השריפות בכל רחבי הארץ עורר תגובות מקצה אל קצה. אני בחרתי לכתוב שיר, והנה הוא...

אֵש בִשׂדֶה קוצִים

מלַחֶכֶת, מלַהֶטֶת, מִשתולֶלֶת,

לא כמו אֵש בִשׂדֶה קוצִים

אֶלָא אֵש אֲמִיתִית אֵימתָנִית

כל חֶלקָה טובָה מכַלָה

בָתִים, גִַנים, עֵצִים

להמשך קריאה

הסיפור העצוב על בל

13/11/2016

לא כך דמיינתי לעצמי את סוף חייה של בל, לא כך. אבל לה היו תוכניות אחרות. בל, כלבת הלברדור השחורה שלי, נולדה לאימה, קייטי, כשזו הייתה בת שלוש. אחד-עשר גורים המליטה קייטי, תשעה שחורים ושניים זהובים. את כל הגורים המליטה קייטי כשהיא שוכבת על ברכיי, בתוך ארגז ההמלטה. בל הייתה הגורה הקטנה ביותר והחמודה מכולם. נכדיי ואנוכי אהבנו אותה והיא הייתה הגורה הכי מלוטפת.

להמשך קריאה

פרידה מבל

07/11/2016

(נכתב בדמעות יממה לאחר מותה של בל). פברואר, 2016 בלוש, נסיכה שלי. אחת-עשרה שנים תמימות חיית לך בצילה הענק של אימך, קייטי המלכה, ושבעת רוב נחת, שמחה והנאות מחיים מלאים ועשירים....

להמשך קריאה

להיות על הסוס

30/10/2016

הביטוי "להיות על הסוס" הוא כבר די שחוק. לעיתים אפילו נשמע כסתמי. כי רק מי שהתנסה ברכיבה על סוסים מבין מה הדבר המיוחד הזה. הסוס הוא בעל חיים מדהים, המשלב עוצמה אדירה עם רגש וחום ממיסים...ואסור לך לשכוח לרגע שאתה חייב לתת לו את הכבוד המגיע לו, ולהיות קשוב לו ולצרכיו למרות שאתה אמור לשלוט בו. כי זה בנפשך.

להמשך קריאה

תמונת מצב

27/10/2016

כשמגיע הסתיו אני נכנסת ל"כוננות שירה". כל חושיי מתחדדים והחיישנים נכנסים לכוננות. המראות, האורות, הריחות, הרוחות, השקיעות והשלכת מעוררים בי ריגושים ואי-שקט שמוצאים את פורקנם בכתיבה. החצב מככב בשירים אלה: גם הַשנָה פורֵץ הַסתָיו מִתוך כִבשָנו של אֶלול ועִימו החָצָב

להמשך קריאה

ברכה להשקת אחוזת קייטי

09/10/2016

"ואנכי, סבתא שולה, המסרבת להזדקן ולצאת לגמלאות לאחרונה כידוע, עברתי איזה ניתוח "זניח", וכבר פניי לבאות...."

להמשך קריאה

קייטי, כלבתי האהובה

02/12/2015

רק אמש עוד מילאת את ביתי בנוכחותך, והערב את שוכנת עפר, הבית ריק ומיותם... אמש היית מוכת-חום, הכרתך מעורפלת, וגופך הזהוב מפרכס בעוויתות ורעידות. עינייך מזוגגות, לשונך משורבבת החוצה ונשימתך כבדה ומהירה חליפות. (נכתב ביום חמישי, 13/08/15 בעשר בלילה, שמונה שעות לאחר קבורתה של קייטי, והושלם למחרת)

להמשך קריאה
מציג תוצאות 61 - 87 מתוך 87
<<לדף הקודם1 2לדף הבא>>

שולה אפרת

כל חיי עלי אדמות אני כותבת. בנעוריי כתבתי שירים ויומנים, הרביתי לכתוב מכתבים , ומשנות העשרים שלי אני כותבת בשעות קושי ומצוקה שירים ובהזדמנויות שמחות יותר פזמונים, מקאמות וברכות מחורזות לעת מצוא. עם הולדת ילדיי וצמיחתם התחלתי לכתוב שירים וסיפורים לילדים.

 

באמתחתי יש עד כה: ספר שירי ילדים לטף (פרא אדמדם), שלושה ספרי פרוזה לילדים ונוער (ציפור האהבה, אחוזת קייטי ומדורת השבט), ספר בפרוזה (נעלה כנחשול) וקובץ שירים (אחד עם הזמנים). בסך הכל שישה ספרים שראו אור בהוצאות שונות. בנוסף קיבצתי את כל שירי הילדים שכתבתי (וחלקם התפרסמו ב"משמר לילדים") בקובץ שקראתי לו "שירים לצד הדרך", והוא כאן באתר שלי.

בסיום כל טיול לחו"ל או בארץ אני מוציאה אלבום ב"לופה" ובו יומן מסע מחורז ותמונות נבחרות , לשמחת כל המטיילים.

מזה 12 שנה אני עורכת את עלון הקיבוץ, היוצא כשש פעמים בשנה בפורמט מהודר.

כמו כן אני מרבה לתרום את חלקי בכתיבה לחגים ולאירועים בקיבוצי.

מבחינתי הכתיבה היא צורך קבוע ומתמשך. היא מלווה אותי כל חיי, מנקזת את כל הריגושים, החוויות והפחדים, מזככת ומנתבת אותם לאנרגיה חיובית ובונה. את המשברים הקשים ביותר בחיי צלחתי הודות לכתיבה. ובעיתות התעלות, שמחה והתפעמות היא מסייעת לי להטמיע את כל אלה ולהפכן לחלק בלתי נפרד ממני.

הבלוג הזה יאפשר לכם, הקוראים, להיות חלק מכל אלה.

פוסטים אחרונים